חתם סופר/שבת/נז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
קשות מיושב
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png נז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במה אשה יוצאה וכו' ולא תטבול בהם עד שתרפם. הקשה בתוס' לדידן דפסקינן אפי' מועט ואינו מקפיד עליו חוצץ א"כ בשום דבר אין רשאי לצאת. ויש ליישב דהא דקאמר הכי דילמא מתרמי טבילה של מצוה לאו דוקא טבילת נדה דלא שייך ביה הלשו' דילמא מתרמי דאם היא תצטרך להטבילה למחר יודע מהיום אלא שהמה הי' אוכלין חולין בטהרה על טהרת הקודש ואי נגע בה שרץ או שנפל עליו רוק של ע"ה או של נכרי צריכה להטבילה ואע"פ שבזמננו אינו נוהג רק בימי התנאים. הי' במנין וצריך מנין אחר להתירו. ולפ"ז דוקא מה שהי' במנין אז אסור גם עתה אבל מיעוט שאינו מקפיד עליו לא הי' כלל במנין ומותר:

בפירוש המשניות להרמב"ם כ' דהא דאמרינן בגמרא אסור לצאת בהן היינו דוקא לר"ה אבל לחצר מותר בכל אלו דמתני' ולא כמו שפי' רש"י. וכ' התוי"ט דודאי לענין דינא קאמר אבל הא דתנן במתני' לר"ה ולא תני אכולה דמתני' לקמן דקתני בכבול לחצר אסור לא כולהו דבמתני' כי היכי דתני' היפך דכבול תני גם היפך דכל הנהו דמתני'. ונ"ל דהא במתני' דלקמן פירש"י כבול היינו לכ"ע כיפה של צמר וא"כ לרב דאמר הכא כבול דעבדים תנן ולא קתני במתני' לקמן היפך דלקמן היינו כיפה של צמר ובמתני' דהכא היינו כבלא דעבדים וקאי לעולם לר"ה אכולה והיינו דקאמר לקמן דף ס"ד ע"ב לא אסרו אלא בחצר אבל הרמב"ם פסק כר' ענני בר ששון ושפיר פי' תוס' יו"ט ודו"ק:

בתוס' ד"ה במה אשה וכו'. חוטין לאו היינו שקולעת בהן שערה וכו'. י"ל דתוס' סברו אע"פ שהוא שבות דשבות אצל מצוה אסור אבל רש"י סובר אפי' הכי שקולעת בהן שערה דמותר להתירם דהוה שבות דשבות אצל מצוה. זהו דבריו של ט"ז. ובזה י"ל ג"כ הלישנא קמא ולישנא בתרא. דל"ק כל שהוא אריג לא גזרו אבל משום קפידא אע"פ שיתירום ג"כ ה"ל למיגזר שמא יעבירנו ד' אמות אלא דקאי ארישא שקולעת וא"כ בשלמא היכא דהוה חציצה גזרו דמותר להסירם דהוה שבות דשבות במקום מצוה אבל דבר דלא הוה חציצה אלא משום קפידא לא שרי להתירם דלאו מצוה כלל הוא. אבל ללישנא בתרא אפי' משום קפידא הוי חציצה מצוה דאי אסרינן להתירם אינה טובלת ושרי להתירם ושפיר גזרינן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף