חתם סופר/שבת/לה/א

חתם סופר שבת לה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תרי תלתי מיל. עמ"ש תוס' ועיין שיטת ר"א ממיץ דיעה שלישית בס' יראים דמיד שהחמה שוקעת תחת האופק ולחכמי ישראל שנכנסת בעובי רקיע וכנגדה למעלה הכוכבים יוצאים מעובי הרקיע לצאת חוצה מיד הוה לילה דאורייתא ומש"ה נפסל דם בשקיעת החמה בזבחים נ"ז ע"א. ותרתי מיל קודם הוה בין השמשות ועוד קודם לזה קצת הוה זמן תוספת שבת והוא חומרא גדולה. ועמג"א סי' רס"א סק"ט ובס' מנחת כהן העלה להלכה כשיטת ר"ת. ודע דאין רחוק בעיני לומר דרבה ורב יוסף כללו שיעור תוס' שבת עם שיעורא דידהו ולפ"ז למ"ש מג"א ססי' רמ"א בשם מ"כ דשיעור התוספת עולה ג' מינוטען א"כ לר' יוסף שהכל הוא י"ב מינוטען אם תסיר ממנו ג' מינוטען של תוספת ישאר שיעור בין השמשות חצי מיל ט' מינוטען ומיושב לשון רש"י ריש ברכות ונדה נ"ג ע"א וה"ה פ"ט מהל' א"ב הלכה י"ג והא"ש:

ואעתיק פה מ"ש בגליון מ"א שלי סי' פ"ט ויתיישב לך מ"ט מצינו פ"ק דמגילה ב' ע"ב שיעור מיל מחמתן לטבריא ובפסחים מ"ו ע"א ממגדול נוניא לטבריא כיון דתרווייהו יהבי שיעור בטבריא מ"ט שזה שיעור מחמתן וזה ממגדול נוניא. מיהו במגילה לא בעי למימר מגדול נוניא אפשר לא היה שם ישראל שיקראו מגילה או היה סמוך ולא נראה משא"כ מגדול (חנויא) [נוניא]. וז"ל על הגליון שם הילך כללא דהאי חושבנא אם תחשוב י"ב שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים ובהם מ' מילין לכ"ע יגיע לכל מיל ח"י מינוטען. אך הרמב"ם מחשב י"ב שעות מהנץ עד השקיעה לבד. ואי ס"ל מע"ה עד הנץ ה' מילין וכן משקיעה עד צ"ה נמצא לא יהיה מהנץ עד שקיעה רק למ"ד מילין ובהם י"ב שעות יהי' כ"ד מינוטען לכל מיל וזה כמ"ש תוס' יו"ט בשמו פ"ג דפסחים אבל האמת הוא דס"ל לרמב"ם כמ"ד מע"ה עד הנץ הוא ד' מילין וכן משקיעה עד צ"ה ונשארו מהנץ עד השקיעה ל"ב מילין ובהם י"ב שעות עולה לכל מיל כ"ב מינוטען וחצי והוא העיקר וכן פסק החק יעקב סי' תנ"ט. ומ"ש הרמב"ם לענין תפלה מע"ה עד הנץ הוא שעה וחמש. י"ל עפ"י מ"ש תוס' בפסחים צ"א ע"א ד"ה ר' יהודה דאע"ג דמתחילת השקיעה הוה ד' מילין מ"מ ג' רביעי מיל האחרונים שכבר נכנסה החמה בתוך עובי הרקיע מיקרי ביה"ש ועיין גם בלשון התוס' בפ' במה מדליקין ע"ש. וא"כ ה"ה בע"ה. תלתא רביעי מיל הראשונים מתחילת יציאת החמה אינו ראוי לתפלה כלל ותלתא רביעי מיל הם קרוב לי"ח מינוטען וכשתסיר זה מד' מילין ישאר שעה וחומש בקירוב. גם הרמב"ם פ"ג דפסחים י"ל ולומר דהתם בש"ס יהיב ר"ל וכמה אמוראים שיעור חימוץ כמגדל נוניא לטבריא שהוא מיל והנה מגדל נוניא וטבריא ידועים הם ואפשר לשער בהם והשתא אי ס"ד שהשיעור ההוא הוא מיל קטן דכ"ב וחצי מינוטען א"כ עולא ורבא דפסחים צ"ד פליגי אדר"ל. דלדידהו המיל כ"ד מינוטען וכל כי האי ה"ל לש"ס למימר ופליגא אדר"ל אע"כ מנוני' לטברי' נמי הוה כ"ד מינוטען ור"ל קרי לי' מיל דאיהו טעה נמי במקדמי ומחשכא כהני רבנן דפ' מי שהיה טמא והשתא נהי דלענין מיל לא קיי"ל כוותי' מ"מ בשיעור חמוץ לא פליגי דהוה כמגדל נוני' שהוא כ"ד מינוטען דהיינו ב' חומשי שעה עיין היטב ודו"ק:

אמנם עתה מצאתי בס' קדמון הנקרא כפתור ופרח דמייתי לי' בעל תוס' יו"ט רפ"ו דשביעית ע"ש היטב ובזה הנ"ל פי"א דף ס"ח ע"ב בד"ה נשוב לירושלים וכו' כתוב מירושלים עד עזאזל כשלשה שעות עכ"ל. והנה הרב ז"ל ראה וידע ומדד בדקדוק גדול והוא ק"פ מינוטען ובהם עשרה מילין לר' יהודה ור' יוסי ביומא ס"ז ע"א א"כ ע"כ אין המיל יותר משמנה עשר מינוטען ודלא כהרמב"ם והנסיון והחוש לא יתכחש. ואולי נאמר ארץ צבי כתיב כי כן צ"ל ג"כ במ"ש הוא עוד שם ס"ה ע"ב דא"י ת' פרסה של ב' מילין עולה רוחב א"י רק שמנה מאות מילין ע"ש וצריך להיות ט"ז מאות מילין וע"כ צ"ל ארץ צבי כתיב עכ"ל על גליון מג"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף