חתם סופר/שבועות/ח/ב

חתם סופר שבועות ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוס' ד"ה מאי לכל חטאתם כו' א"נ שעיר המשתלח עדיף שתולה כי אתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה עכ"ל זה לשון מו"ח ז"ל בכתביו וצ"ל להבין. הא הקושיא הוא דלילף ממשמעות דקרא ואי משום מעליותא כיון דתולה סמוך לשקיעת החמה משו"ה יש לומר דמכפר כפרה גמורה תיפוק ליה שכן מרובה כפרתו. ומיהו י"ל דזהו כוונת תוס' דשה"מ עדיף טפי שכן תולה היכא דאיתיידע סמוך לשק"ה וא"ל דהאי דרשא דאתי לכלל חטאת היכא דאיתיידע סמוך לשקיעת החמה דאתי לכלל חטאת כבר (דומה למה שתי' באשם תלוי) ודוק ודפח"ח:

ד"ה וניכפר חיצון אדידיה כו' וזה אין סברא לומר שיועיל ולא בא החיצון אלא משום טומאה שאירעה בין זה לזה עכ"ל ומהר"י בן לב ז"ל הקשה ממ"ש לעיל ד"ה ונפקא מיניה כו' והמהרש"א ז"ל השיא כוונת תוספות דלעיל לכוונה אחרת דהשתא דמייתי חיצון לא אתי' משום שאירעה בין זה לזה לחוד אלא אכל השנה ופנימי אינו מכפר השתא כלל וצ"ע אם כן לא מקשה התוס' מידי ד"ה כפרה א' כו' אמאי לא משני אחד בשנה כיון דאי עבד חיצון אין הפנימי מכפר אאין בה ויש בה רק בדליכא חיצון אם כן תו לא הוי פעמים בשנה אלא ע"כ כוונת תוס' פשוטה דמכפר הפנימי לעולם אאין בה ויש בה והחיצון אטומאה שאירעה בין זה לזה וכן איתא נמי בזבחים וי"ו ע"ב בשני שעירי עצרת דאתי לטומאה שאירעה בין זה לזה ואם כן מאי טעמא רחקו התוס' הך סברא. לכן הנלע"ד דוקא ביו"כ רחקו משום דלא משכחת ליה בטומאת קדש שאכל בין זה לזה שהרי ביו"כ אסור לאכול ואי לא מכפר באמת רק אטומאת מקדש לא הוי היקש גמור דהפנימי מכפר נמי אטומאת קדש וכל עצמו של הש"ס והתוס' לאלומי הקושיא ולכן רחקו זאת הסברא והא"ש דכ' לעיל ד"ה ונפקא מיניה כו' ויש לומר משום טומאה שאירעה בין זה לזה עכ"ל לאו שאירעה ממש שאכל ביו"כ קדש ז"א כנ"ל (וגם אין מקריבין בערב יו"כ קרבן הנאכל ב' ימים) אלא משום דלעיל איירי מאין בה ויש בה ואם כן משכחת ליה שפיר שאכל באמצע השנה ולא נודעה לו בשעת הקרבת הפנימי וה"ל אין בה ואחר כך בין זה לזה נודעה לו ואזי נעשה אין בה ויש בה משא"כ הכא איירי מיש בה ואין בה וזה לא משכחת כ"א שאכל ממש קדש ביו"כ וזהו ממש א"א:

אך לא א"ש לפ"ז מ"ש דהל"ל ונפקא מיניה להגן ביני וביני כו' ויש לישבו בקל ודו"ק:

גמ' ס"ד אמינא ניפוך מיפוך יש להקשות מה"ת יגרע שעיר מוסף דיו"כ דהיינו חיצון מדרגלים דכלן מכפרים ואיהו לתלי. ואפנימי לק"מ משום דמכפר נמי אמזיד ואולי מש"ה קאמר דלאו בני קרבן לעולם פי' לאלומי מלתא דחטאים דומיא דפשעים הוה אמינא הכי אף ע"ג דהיה קשה כנ"ל:

תוס' ד"ה כפרה זו כו'. יש לומר דרש"י ס"ל כמ"ש תוס' לעיל ד"ה וניכפר חיצון כו' דגם המקשן ע"כ ידע מאחת בשנה דאל"ה ה"ל להקשות דלכפרו תרווייהו איש בה ואין בה אך לא ידע מאחת בשנה יתירה ועל זה השיב לו דאיכא אחת יתירה למעוטי אפי' בכה"ג הקצרתי ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף