חתם סופר/עבודה זרה/סד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
רשב"א
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png סד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני' נמי הכי עתוס' ועיקור דבריהם אסוגי' דקידושין ואגב גררא דהתם מייתי נמי הכא תנ"ה, והנה כ' תוס' דה"א מטעם ברירה וצ"ל עפ"י מ"ש בתי' רשב"א התם בקידושי' דאע"ג דקיי"ל בשני מיני' לא שייך ברירה כמבואר בבכורו' פרק מעשר בהמה בחלקו גדיים נגד טלאים לא שייך ברירה מ"מ אעפ"י שהאמת כן מ"מ הוה ס"ד הכי דגם בשני מיני' שייך ברירה ע"כ מייתי תנ"ה, והנה הרשב"א מייתי ראי' דאיכא מ"ד דבשני מיני' שייך ברירה מתמורה למ"ד דאמרי' במחיר כלב ולברור חד מינייהו וכו' והתם ב' מיני נינהו ודבריו מאוד תמוהים אדרבא משם מוכח דלא אמרי' ברירה משני מיני' דא"כ אין כאן מחיר כלב כלל דהוברר דעשרה טלאים שלו מעיקרא ואין להם חלק בכלב אע"כ אין ברירה וע"כ מחירו של כלב מעורב בין העשרה טלאי' ושוב בוררי' חד מינייהו דהוה מין א' בעצמו וצ"ע, מ"מ יכול לומר כן מסברא דש"ס חייש דילמא איכא מ"ד ברירה אפי' בשני מיני' ע"כ מייתי תנ"ה אבל צע"ג איך אפשר לומר כן הא במשנה שלפני זאת המשנה איתא חבר ועם הארץ שירשו יכול לומר לו טול חטים במקום פלוני ואני חטים במקום פלוני אבל לא יאמר לו טול אתה חטים במקום פלוני ואני יין במקום פלוני וע"כ היינו משום בשני מיני' אין אומרים ברירה ונ"ל רק אקדים דהוברר לא שייך אלא שחלקו או בגורל או ברצונם אבל כל כמה שלא עמדו לחלוק חלוקה גמורה זה כנגד זה לא שייך ברירה ברצונו של א' מהם. והנה במשנה שלפני זאת המשנה איתא אריסי' ושותפי' ויורשי' יוכל לומר טול חטין במקום פלוני וכו' ע"ש וכ' רמב"ם בפי' המשנה הכא לא בחבר וע"ה מיירי אלא אפילו שניהם שוים ובדיני ממונו' מיירי שאם חטין אלו במקום פלוני קרובים למקומו של א' מהם ואחרי' רחוקי' ממנו ולהשני אין נפקותא יכול לומר לו על כרחו טול חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני וכופי' על מדת סדום אבל אם הם שני מיני' אין יכול לכופו אלא יחלקו כדין חלוקת שותפים זו היא כוונת הרמב"ם ע"כ נלע"ד דגם משנה שאח"ז דמיירי מחבר ועם הארץ שירצו אע"ג דלענין איסור והיתר מתני' מ"מ תלי' בהנ"ל ובין במין א' ובין בשני מיני' שייך ברירה אך היינו אחר שנתרצו לחלוק וחלקו בגורל וכדומה אבל הכא מיירי זה אומר על כרחו טול במקום פלוני כיון שכופי' על מדת סדום א"כ היינו הגורל ומשמיא זכו לי' והוברר שזהו חטים שלו אבל חטים ויין כיון דלא שייך מדת סדום אסור עד שיחלוקו כדין ע"י גורל או שום השויה ואז באמת נאמר ברירה ולעולם הוה סד"א בשני מיני' נמי יש ברירה משו"ה קאמר תני נמי הכי:

ועיי' תוס' חגיגה כ"ה ע"ב ד"ה חבר וכו' שדבריהם תמוהים בתחלה כ' חטים ויין ב' מיני' לא אמרי' ברירה ושוב כ' ע"ז ומעות משום ברירה נגעו בי' ובס' טורי אבן דוחה דבריהם כדרכו ונלפענ"ד לקיים דברי רבותינו ולא שייך ב' מיני' אלא בשחלקו מין כנגד מין אבל אם חלקו בשיווי טול אתה מאה מנה ואני מאה מנה והניחו חפצם שוים מאה מנה בצד זה וכן בצד זה והטילו גורל אז לא הוה ב' מיני' ובהכי מיירי ע"ז ומעות ושייך ברירה וס"ל התוס' דשקלא וטרי' דש"ס אחטין ויי"נ קאי דהוה ב' מיני' ולא שייך ברירה ע"כ מסיק אקילו בי' רבנן וזה דוקא ביי"נ דקיל מע"ז ממש אבל בע"ז ממש לא אקילו רק משום ברירה אתאינן עלה דע"ז ומעות שחלקו בשיווי ואז הוה מין א' ושייך ברירה:

ועיי' תוס' קידושי' שהקשו ארבא דלמא משום ברירה ותירצו א"כ אפי' באו לרשותו נמי ותמה פנ"י ומורי במקנה נדחק ע"ש דבאו לרשותו בלא תורת חלוקה ע"ש, ולפע"ד ס"ל כהנ"ל והוקשו להו דלמא גם חטין ויי"נ היינו בשיווי ומשום ברירה ותי' תוס' א"כ אם נטל הגוי מאה מנה וישראל כנגדו ע"ז ויי"נ דלא שוה כלום הרי לא הגיעו מאה מנה ואין כאן חלוקה ודומי' דהכא לקמן ע"א ע"ב גבי גרוטאות מקח טעות ע"ש אע"כ לא מיירי בשיווי אלא זה מין זה כנגד מין זה ולא שייך ברירה עיי' וק"ל:

משבאתה לידו אינו אומר לנכרי ומבטלה ז"ל הר"ן פ' כל הצלמים ואעפ"י שאסורה בהנאה ואין בה דין ממון אפ"ה כיון שיכולה להתבטל ע"י גוי מצי זכי בה ומכאן לחמץ בפסח של גוי שאפשר ישראל לזכות בו והוה חמץ של ישראל ואסור לעולם עכ"ל פי' כיון אלו לא זכה בה הי' אפשר להתבטל יש בו דין ממון דיש בו זכי' ועי"ז נאסר ואין בו עוד דין ממון והוא דבר חידוש ויליף מזה לחמץ בפסח שכל זמן שהוא של גוי יש בו דין ממון שיש לו היתר אחר הפסח ומשהגבי' ישראל וזוכה בו נעשה חמצו של ישראל ואפי' לר"ש דחמץ אחר הפסח מותר מן התורה מ"מ ביד ישראל אין בו שום דין ממון כיון דמחוייב לבערו ושיהוי אסורה ומ"מ כיון טרם שיזכה בו היה של גוי והיה ראוי לאחר הפסח והיה בו דין ממון ע"כ יש בו זכי' ומיד נאסר לעולם אם אינו מבערו אי מדינא לר' יהודה אי מקנסא לר"ש (עיין ח"ס חלק או"ח סי' ק"פ):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף