חתם סופר/סנהדרין/פה/ב

חתם סופר סנהדרין פה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במתניתין מוכח דס"ל מקשינן הכאה לקללה מדלא קאמר חומר בהכאה ע"ש ור"י במכות ט' א' ס"ל לא מקשין הכאה לקללה ור"י ס"ל הלכה כסתם משנה וצ"ל אמוראי נינהי אליבא דר"י ונלע"ד דהא תליא בב' לישני דש"ס חולין קי"ח ב' אי ס"ל לר"י מקרא נדרש לפני פניו או לא ע"ש ורש"י פי' בסנהדרין פ"ה א' ד"ה מקשינן כו' שמקרא א' מפסיק בנתיים כו' ע"ש ועפרש"י בחומש פ' משפטים ודוק:

כתב מהרי"ק ש' פ"ח הובא בשעי"ד סי' קע"ח ובש"ך שם סק"ד דאע"פ דאסור ללכת במלבושי עכו"ם כלל אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן מותר ללבשו והביא ראיה מפרש"י בחולין ק"ו א' אמרי' מים ראשונים האכילו בשר חזיר ואידך מ"ד ס"ל האכילו בשר נבלה ופרש"י שהיה חנוני ישראל מוכר בשר שחוטה לישראל ונבלה לעכו"ם ובא יהודי א' לאכול ולא נטל ידיו והאכילו חזיר אלמא שאין הישראל צריך להיות מובדל במלבושיו עכ"פ והק' הש"ך בשם אביו הגאון ז"ל דהרי במ"ר פ' בלק אי' האי עובדא שהיתה בשעת הגזרה ולא היו מודיעים שהם יהודים מפני האימה ע"ש ובשעת הגזרה מותר לשנות בגדיו ע"ש בש"ך ונלע"ד לתרץ ג"כ מ"ט מציין מהרי"ק אפרש"י ולא אסתמא דתלמודא או המדרש וי"ל דלכאורה יש להבין במאי פליגי הני אמוראי אי הוה עובדא בחזיר או בנבלה ולכאורה יש לומר בהא פליגי דהמרש"א הק' איך יהיב לפניו נבלה להך מ"ד הא קי"ל פ' גיד הנשה דאסור לגונב דעת הנכרי לתת לו נבלה והוא יסבור שהוא שחוטה ותי' דוקא כשאומר לו שהוא שחוטה אבל בסתמא שרי וע"ש בסוגי' דמכריזין דפליגו בזה ע"ש צ"ד ב' תוד"ה אינהי כו' וא"כ מ"ד חזיר היה ס"ל דאסור לגנוב אפי' בסתם וע"כ חזיר היה דלא הוה גניבת דעת בדבר הנראה ונרגש לגוי וכן משמע במרש"א שהקשה דוקא למ"ד נבלה הוה ואידך מ"ד ס"ל דאף נבלה שרי בסתם כתי' מרש"א ז"ל וא"ש וא"כ מוכח ע"כ דלש"ס דילן לא הוה עובדא בשעת הגזירה דאל"ה מאי גניבת דעת שייך הכא שיסבור הגוי אחר שתיקן הישראל לאכול בעצמו הטיב עמו ונתנו לו הלא הגוי סובר שגם הוא גוי שהרי היתה שעת הגזרה אע"כ דלא היה שעת הגזירה ומתורץ לכאורה ק' הש"ך. אך זה אינו מוכרח דלעולם אימא לך שעת הגזרה הוה כדאיתא להדיא במד"ר ובמלתא אחריתי פליגי לפמ"ש המרש"א איך מכר החנוני חזיר הלא אסור לעשות סחורה בדברים האסורים בשלמא נבלה איכא למימר נזדמנו לו מבהמותיו נבלות וטריפות אבל חזיר איך יזדמנו לו תמיד להיות חנוני ע"ז וכתב שמפני זה פירש"י באמת שהיה מוכר נבלות לנכרים אך ביום זה אירע שהיה לו חזיר אפשר בחובו גבה ומכרו לזה שאכל בלא נטילה אך במד"ר שם איתא להדיא שהיה מוכר חזיר להאכסנאים גוים וצ"ל דמשכח"ל שהיה לו פועלים גוים והאכילם חזיר ומה שהותירו מכר לאכסנאים וכן הסכמת הש"ך סי' קי"ז סק"ג דלא כרמ"א דאוסר שם והשתא מצינן למימר דבהא פליגי למ"ד חזיר הוה ס"ל מותר להאכיל פועליו נכרים חזיר כנ"ל ואידך ס"ל כהרמ"א שם ולא מוכח כלל אך מדפירש"י למ"ד חזיר האכילו שהיה מוכר נבלה לעכו"ם וכפי' המרש"א הנ"ל מוכח דאף להך מ"ד ס"ל לרש"י דאסור להאכיל פועליו נכרים חזיר א"כ ע"כ פליגי בהנ"ל באסור לגנוב דעת ומוכח דלא הוה שעת הגזרה וא"ש ודוק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף