חתם סופר/נדה/סז/ב

חתם סופר נדה סז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רובו ומקפיד עליו חוצץ מפירש"י נראה דבשער אמרינן הכי אבל בבשר אפי' מיעוטו ואינו מקפיד חוצץ. ובתוס' יבמות ע"ח ע"א ד"ה רובו הקשו על זו א"כ ל"ל קרא לשערו דדרשינן את בשרו את הטפל לבשרו ע"ש. ובפ"ק דסוכה דף ו' ע"ב ד"ה דבר תורה הקשו לשיטת ר"ת ל"ל את בשרו ותי' לרבות בית הסתרים ופי' דבריהם בזה דבשלמא לר"ת א"ש מדאיצטריך למכתב בשרו לרבות בית הסתרים וה"א דאתא למעט שערו לכן כתיב את לרבות שערו וממילא מוקמי' בשרו לבית הסתרים משא"כ לרש"י דהל"מ נאמרה לשערו א"כ ליכא למיטעי קשה את ל"ל אמנם עי' פני יהושע שם בסוכה דמיישב פירש"י ע"ש:

אמר רב נדה בזמנה כו' הנה שיטת רשב"ם דגם בזמן הזה לא תטבול סמוך ללילה ותבוא לביתה בלילה דלא כר"ת. ולכאורה משמע כן דהרי בימי רב ור' יוחנן לא פשטה תקנת ר"ז ולא תקנת רבי שנים תשב ששה והם שלשה תספור ז' נקיים. וא"כ אשה שראתה שלשה ע"כ לא נתיר לה לטבול סמוך ללילה לשמיני שלה משום סרך בתה שתעשה כן שתשב רק ששה והם ואז לא עלתה לה טבילה כלל. נמצא שבימים הראשונים ע"כ היה התקנה כרשב"ם. א"כ אף ע"ג דאח"כ נתפשטה חומרא דר"ז מ"מ תקנה וחומרא ראשונה לא בטלה דקיי"ל אע"פ שבטל הטעם לא בטל התקנה וזה קשה על שיטת ר"ת. וי"ל מדדקדק הש"ס נדה בזמנה ולא אמר סתם אשה בזמנה אלא ש"מ כר"ת דוקא נדה אבל זבה לא דהיא תטבול עכ"פ סמוך לחשיכה כר"ת ואי משום סרך בתה שתטבול כן כשתהיה נדה נדה בזבה לא מיחלף כצ"ל:

סרך בתה יל"ד דהו"ל למימר משום מראית העין. ועוד יל"ד ועד דאתא רב ור' יוחנן מ"ט לא חשו להך גזירה. וי"ל דודאי עד דאתא רב ור' יוחנן דהוה עסקי בטהרות ואפי' פנויות נמי טבלי ולא היו בושות למטבל וכ"ע ידעי מטבילותן א"כ פשיטא דהוה הך גזירה משום מראית העין ואפי' לנשי דהיו בעליהן בעיר וטבלו לבעלן בצינעא מ"מ הא כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור. א"נ לאידך גיסא אז היו רובם עוסקים בטהרות והיו נזהרים לטבול בזמנם ממש ולא שכיחא כלל שתטבול שלא בזמנם ומשום דהוה מידי דלא שכיחא לא אימנו רבנן עליה למיגזר ביה מידי. אבל אחר שבטלו הטהרות ורוב נשים לא טבלו אלא לבעליהן ושכיחא טובא שטובלת שלא בזמנם כשאין בעלה בעיר איכא למיגזר משום מראית העין. וס"ל לרב כיון דמסתירות עתה זמן טבילתן שלא ירגישו בה בני אדם ואפי' מבני ביתה ושכינותיה היא מסתירה וכמ"ש בתשובת צמח צדק. לא שייך מראית העין דהכא לא שייך לומר אפי' בחדרי חדרים אסור כיון דליכא פרהסיא בשום מקום ורק אך ממראית עין דבתה איכא למיחש דידעה בה וס"ל לרב דאיהי נמי ידעה דיום ח' הוא ור"י לא ס"ל הך סברא:

אתקין רב אידי בנרש מ"ש תוס' פלוגתא שבין ר' משולם ור"ת ומ"ש על זה בתה"ד כתבתי לעיל למ"ד ע"א ע"ש:

משום אבולאי עי' תשובת רמ"א מ"ש בזה אפירש"י משום בנינים של מערות והקשה הא אפשר לתקן ע"י אבוקות של אור. אלא ע"כ משום שלא ירגישו בה בני אדם וכתב משום כן תיקן הגאון מהר"י במהר"ם פאדווא משום פריצי הדור שתחוף ותטבול בלילה ואי משום שמהומה לביתה תיקן להם שתחוף שעה שלימה ויש לי לסמוך דבריו דשיעור חפיפה הוא שעה ואכתבהו לקמן בשמעתין אי"ה:

היכא דאפשר אפשר חזרתי על כל צדדי חפיפה ולא מצאתי לה מלאכה דאורייתא למאי דקיי"ל דבר שאין מתכוון מותר כמבואר ס"פ המוציא יין פ"א ע"ב ממתני' דנזיר חופף ומפספס. וא"כ אי ס"ד דהיכי דאפשר לא שרי להקדים נמצא כי תיקן עזרא חפיפה דהי' הכל אפשר דעדיין לא נגזרה גזירת חכמים אדבר שאין מתכוון וכדומה ע"כ היתה טובלת וחופפת במוצאי שבת שהיא יו"ט ולא מערב שבת. וא"כ כי אתו חכמים ואסרו דבר שאין מתכוין איך עקרו תקנתא דעזרא אלא ע"כ מוכח דמעיקרא נמי לא תיקן עזרא להסמיך החפיפה כל כך לטבילה אלא מצוה מן המובחר הוא להסמיך אבל אם תרצה שלא להסמיך אין בכך כלום וכרב הונא דלא כר"ח. ואולי ס"ל לר"ח אין חפיפה בלא מסרק והו"ל פסיק רישא כמבואר שם בשבת הנ"ל. ואפשר דבהא פליגי [וק"ל]. וז"ל השאלתות פ' אחרי וצריכא למיסרק רישא סמוך לטבילתה דשלח רבין באיגרתי' אשה לא תחוף אלא בחמין בע"ש ותטבול במ"ש ותמה על עצמך איך אשה חופפת ביום וטובלת בלילה הא בעינן סמוך לחפיפה טבילה דאי איתרמי לה טבילה בשמשי דשבתא דלא אפשר למסרק משום דאתא לאתורי שערי חופפת ביממא וטובלת בלילה עכ"ל לענינינו והנה הנוסחא הזאת א"א לקיימה בלי הגהה והגאון בעל שאילת שלום לא הרגיש בזה. ומ"מ למדין מינה מ"ש לעיל דעיקר משום מסרק הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף