חתם סופר/נדה/לג/א

חתם סופר נדה לג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא הנוגע בכל אשר יהיה הזב תחתיו להרשב"ם שכ' במשנתינו דעליונו של זב היינו מה שהזב מעלה בכף מאזנים א"א להלום זה בלשון הקרא אשר יהיה הזב תחתיו. וע"כ צ"ל דרשב"ם מפיק ליה מוהנושא וזה שייך שפיר על כף מאזנים. ולפ"ז י"ל קו' תוס' דמתני' מסוגיא דשבת משמע שהוא משום היסט י"ל הרשב"ם היה גורס תרווייהו תחתיו וגם והנשא כתיב וכמ"ש תוספות ג"כ דיש לקיים גי' זו וס"ל לרשב"ם דמתחתיו ילפינן עליונו של זב אייתר והנושא לכף מאזנים ולמימרא דלא מטמא בהיסט. אמנם סתמא דתלמודא דשבת פר"ע ס"ל כהמסורה דוהנושא כתיב א"כ הדרן לסברא חיצונה דהו"ל היסט. וגם בזה מיושב קו' סדרי טהרה הנ"ל:

אימא כהיא מה היא לא חלקת כו' יל"ד לחומרא מקשינן וי"ל דהשתא הוא חלוק מהיא בשני דברים א' דמשכבה והיא שוים לטמא אדם ובגדים והוא אינו דומה למשכבו ב' דעליונה קיל ממשכבה והוא עליונו ומשכבו שוים. אבל אי נימא לקולא לא הוי חלוק אלא בחד מילי דהכל שוה אצלו לקולא ותל"מ. ולפ"ז למ"ש לעיל דהרמב"ם ס"ל דלסוגיא דלעיל ד' ע"ב עליונו של זב מדבריהם בעלמא א"כ אין לה עליון כלל ולא הוה חלוק בתרי מילי לק"מ קו' ר' יעקב ולא הקשה אלא לפום שמעתתא דהכא דעליונו של זב דאורייתא. ובזה ישבנו קו' עצומה דהכא מסיק רבא עליו להטעינו משמע ואלו התם בשבועות דף י"ח ע"ב ילפינן מעליו דאפי' בשעת נדתה תהיה עליו שלא יפרוש באבר חי וכ' תוס' מותהי לא לא מצי למדרש משום דאיצטריך דקידושין תופסין בנדה עי' יבמות מ"ט ע"ב וקשה הא עליו נמי איצטריך לדהכא והא"ש דברייתא דשמעתין מצי אתיא כמ"ד קידושין תופסין בחייבי כריתות ולא איצטריך לנדה ויליף מותהי לפורש באבר חי. ואנן דקיי"ל אין קידושין תופסים בחייבי כריתות ואיצטריך ותהי לקידושין תופסים בנדה מ"מ אנן קיי"ל מדף דרבנן ולק"מ קו' ר' יעקב ולא איצטריך עליו להטעינו ואייתר עליו לפורש באבר חי:

תקנה גדולה היא להן. ע' מ"ש במשנתינו:

ותספרנו ואנן נמי נספרי לכאורה יש לעיין דהא כתיב בתורה ימים רבים בלא עת נדתה ודרשינן ימים שנים רבים שלשה שנעשה זבה גדולה ע"י ג' ימים ומשמע שצריכה שתהיה שופעת ג' ימים שלמים אלא דמקצת היום ככולו ואם ראתה רק ראייה אחת ביום הו"ל כאלו ראתה כל היום וא"כ יום השלישי שפוסקת בו והחזקנוה כאלו ראתה כל היום ואמרינן מקצת יום טמא ככלו איך נאמר בסופו מקצת יום נקי ככלו וכי נעשה מיום א' כלו טמא וכלו טהור ואם כן בזבה א"א לומר כן. וגם בזב זכר דתליא בראיות נמי נילף מזבה אף ע"ג דאיכא למיפרך מה לזבה שכן מטמאה באונס מ"מ כיון דפשטי' קרא דזב נמי משמע דלא נימא מקצת היום ככלו כקו' רבא א"כ ש"ז דסותר היכי משכחת ליה אלא דאפשר למדחק בראתה סמוך לשקיעת החמה מ"מ השתא דגלי בזבה דלא נימא מקצת היום ככלו מטעם הנ"ל ובזב נמי פשטי' דקרא הכי משמע הוי גילוי מילתא בעלמא למילף מזבה ולא פרכינן וכמ"ש תוס' לעיל ד"ה למעוטי אשה מלובן. וי"ל למסקנא אה"נ ומשו"ה לא קיי"ל ככותאי אלא הא לר' יוסי נמי צריכין טעם לבנות כותים כי [היכי] דלא להוו כחוכא וטלולא וכמ"ש תוס' לעיל ד"ה ר"מ ואף ע"ג דהך ברייתא דקיימינן עלה ר"מ קאמר לה מ"מ האי טעמא אזל נמי לר' יוסי ור' יוסי הא ס"ל גבי שומרת יום דמקצתו ככלו לענין טומאה ומקצתו האחרון ככלו לענין שמירה ולדידיה שפיר קשה וק"ל:

פולטת ש"ז רואה הוי מלשון רש"י משמע דמיירי ששמש בשעת זיבת הדם ממש מדכתב ששמשה בזוב ופסקה וק"ל ונ"ל משום דקשה ליה הא זכר הרואה קרי בזוב נמי אינו סותר אלא משום צחצוחי זיבה כמבואר לעיל כ"ב ע"א וא"כ תינח זכר הרואה מטבעו א"א בלא צחצוחי זיבה משא"כ הפולטת מה שקבלה מהזכר מה לה ולצחצוחי זיבה אלא ע"כ שמשה בשעת זיבת הדם וחפהו ש"ז ועכשיו נפלט ועי' מ"ש הרא"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף