חתם סופר/נדה/כד/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מאי דעתך לחומרא יל"ד מנ"ל דלחומרא דילמא מעיקר דינא עביד כשמואל דלפי שינויא דרב שימי בר אשי בחולין ס"ט ע"ב משמע דוקא בהמה בבהמה אותה תאכלו ואפי' דמות יונה וכה"ג לא אפי' בלא טעם פרסה ע"ש וא"כ השסועה דלכ"ע אין שום מין בהמה בעולם באותה צורה אין זה בהמה בבהמה ול"ל קרא למיסרה במעי אמה וע"כ צ"ל רב ס"ל כשינוי' קמא שם דלא קפדינן אלא אפרסה בבהמה אבל אבהמה בבהמה לא קפדינן וא"כ למאי דקיי"ל כבתראי והיינו רב שימי בר אשי ממילא א"א לאוקמי שסועה דקרא אלא ביצא לאויר העולם ויכולה היא לחיות וכשמואל דלא כרב ומנ"ל דמשום חומרא בעלמא עבד כשמואל ועי' היטב מ"ש בזה בספר שמלה חדשה לעיל גבי אדם במעי בהמה ע"ש. וי"ל מ"מ נהי דאמת כן דבהא הלכה כשמואל דאפשר שיצא לאויר העולם ויחי' מ"מ לענין ולד אשה וטומאת לידה אית לן למיפסק כרב משום דכיון דעכ"פ ברי' בפ"ע ליתא במיני בהמות וחיות איננו בגז"ש דיצירה דר"פ ולכאורה נראה דגם רבנן דר"מ איצירה סמוך למעיין לעיל בסוגיא דמצורת כל צורת ומשו"ה אמר למיפסק מיהא בהא כרב. ובזה יובנו דברי רמב"ם דפסק כרב ומ"מ בה' מא"ס כ' דשסועה אסורה אפי' יצא לאויר העולם וחי' ובכ"מ הקשה הוא לרב א"א שתצא לאויר העולם. ולפי הנ"ל דברי רמב"ם מכרחים די"ל דס"ל כרב שימי בר"א הנ"ל ובשמלה חדשה שם נסתר זה ע"ש:
השותה יין חי עצמותיו שרופין כ' הר"ן שלהי תענית דהיינו דאמרינן התם כל האוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת עליו נאמר ותהי עונותם על עצמותם משום שבעצמות ניכר איזה יין שתה עי' מג"א סי' תקנ"ד סקכ"ח והוא תמוה מ"ש בסעודת המפסקת. וי"ל דודאי ע"פ טבע כל מיני מאכלים ומשקים ניכרים בעצמותיו של אדם ומ"מ א"א להחליט ולומר שיוכרו עונותיו בעצמותיו אחר מיתה דאפשר שגם היה בעל קנאה וכל שיש לו קנאה עצמותיו נרקבים שנאמר ורקב עצמות קנאה אמנם מי שגברו תאותיו עד שאוכל ומתעדן בשעת אבילות ט"ב ע"כ איננו בעל קנאה דא"כ נהי שאינו מצטער בצער השכינה והתורה מ"מ מרוב קנאת חמת גבר שאו"ה יושבים שלוים ושקטים מחמת קנאה לא היה מניח לו להתעדן מרוב צער כידוע דרכן של בעלי קנאה אע"כ נהי שהוא בעל תאוה רעה מ"מ איננו בעל קנאה ואין רקבון שולט בעצמותיו וא"כ עליו יצדק ותהי עונתם על עצמותם:
תני' אבא שאול אומר קובר מתים הייתי יכונה כן המונע רשעים מעבירה והוא על ב' פנים א' שמונע מהם העבירה כמו מי שרוצה להתייחד עם הערוה והוא הולך עמהם לשלחם כדי שלא יתייחדו זע"ז כמו שעשה אביי וע"ז אמר רצתי אחר צבי הוא הקדושה להשיג קדושת הבורא ית' דומה דודי לצבי ובמה יושג יותר כ"א בתקנו את אחרים ונכנסתי בקולית המת הוא רשע בעל עבירה כי קולית הוא הירך המכונה למשגל והנה הוא אבא שאול רץ אחריו ג' פרסאות עד שנתייגע וחזר לאחוריו ומ"מ בעל תאוה ההוא לא חזר לאחוריו ש"מ שרב תאותו של בעל עבירה לעבירה יותר ממה שהיה תאותו של אבא שאול לרדוף אחר צבי הקדושה. והוא ע"ד ששמעתי ממ"ו הגאון בעל הפלאה נ"י על פסוק מכרה כיום את בכורתך לי שרצה שיהיה לו כחו חזק ואמיץ לעבודת ה' כמו שהיה בוער אש תאות עשו באותו היום לעבירה. וזהו [פי' הפסוק] מכרה כיום את בכרתך והארכתי בזה בחי' תורה שלי ע"ש. ואמרו שהיה קוליות של עוג מלך הבשן כלומר זהו רשע עריץ דומה לעוג הוא הפליט רץ כמה פרסאות להגיד לאברם העברי כי נשבה אחיו כדי שיהרוג וישא את שרה כפרש"י בחומש. הפן השני להדוך רשעים תחתם ולרדפם עד חרמה ומ"מ א"צ לסכן עצמו כשהרשעים עומדים על נפשם כמ"ש רמ"א אין בידינו להעמיד הדת על תלו בעו"ה. וזהו שנפתחה מערה תחתיו שלא נשא הארץ לשבת אותו כי גברו יד פריצים ונכנס בגלגל עינו של מת בכל זאת לא השיב אבא שאול ידיו מבלע ונכנס בתוך גלגל עינו של רשע אמנם כשהגיע אבא שאול לחוטמו מקום נטילת נשמה חזר לאחוריו ואמרו זהו אבשלום כלומר שגם הוא רדף והרג להרוצה למונעו מעבירה ועל שני מעשים אלו מסיים כי אבא שאול לא היה ח"ו מקלי עולם אלא ארוך בדורו היה פי' חסיד ומחמיר מאד כדאמרינן לעיל ט"ז ע"ב רבי כמה הארכת עלינו וה"נ ארוך בדורו היה ואפ"ה לא הגיע תאותו לעבודת ה' לשיעור בעירת יצה"ר בלב הרשעים וגם לא מסר נפשו אהנ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |