חתם סופר/נדה/ז/ב

חתם סופר נדה ז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובמה אמרו דיה שעתה [בראייה ראשונה כו'] פירש"י בתולה מעוברת וזקנה. ושביק מינקת. וצ"ע דזהו דלא כרב ודלא כשמואל לקמן יו"ד סוף ע"ב. וי"ל דס"ל לרש"י ע"כ לא פליג רב וס"ל דמינקת לא דיה שעתה משראתה פ"א. אלא משום דקיי"ל כרבנן דר"מ לקמן ט' ע"א דאיבריה מתפרקין והך אתתא דראתה הרי קמן דכבר נתרפאתה א"ה תו לא דיה שעתה. משא"כ לר"מ דדם נעכר מודה רב דנהי דראתה ולא נעכר מ"מ תלינן למחר וליומא אחר יעכר דמה ולא מטמיא מעל"ע. לכן כיון דתליא בפלוגתא דתנאי וסתם משנה ר"מ משו"ה שבק רש"י מינקת:

אתה לא שמעת אלא א' כו' אמר כן משום דלכאורה במידי דשכיח טובי קיי"ל דלא ראינו נמי הוה ראי' עמ"ש ש"ך יו"ד סימן א'. אלא דהכא ממ"נ או דה"ל לשמוע דמטמאות מעל"ע או דדיין שעתן. וכיון דלא שמע כלל מה דינן ור"א שמע הרבה לו שומעי':

אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד פירש"י יבוא ויעיד שראה. רצה בזה דודאי אי יכול להעיד שלא ראה וכגון שאומר הייתי עמכם באותו מעמד בעצמו ולא ראיתי החדש אומרים בואו והעידו כן והרי הם מוכחשי' וה"נ אי היה ר' יהושע מכחיש בכה"ג את ר"א. אבל מיירי שלא שמע כלל וא"א לו להעיד ששמע:

משום דר"א שמותי הוא. יראה דרש"י נאיד מפירוש הירושלמי הוא שקבלתי דמשום דר"א לא אמר דבר שלא שמע מפה רבו מעולם א"כ כל דבריו דברי שמאי הם וכל החולק עליו מחבריו ה"ל כב"ש וב"ה דהלכה כב"ה כך שמעתי. וא"כ קשה בשמעתין איך אפשר שר"א שמע משמאי ד' נשים דיין שעתן הא לשמאי כל הנשים דיין שעתן. אלא דהירושלמי אפשר ס"ל כי הנך לישני דלעיל דמודה שמאי בשוטה ומשמשת במוך. ואם כן נ"מ בהנך ד' נשים בשוטה ומוך אבל הש"ס דילן דמייתי נמי אידך לישני ועוד דמשמע דאינך לישני עיקר קשה. אע"כ ש"ס דילן לא ס"ל דכל דברי ר"א מפי שמאי יצאו ושמותי כמשמעו שברכוהו וק"ל:

דר"א שמותי הוא הקשה בגליון בשם ראבי' תפשוט מהכא דמנודה מותר בתפילין. ולפע"ד ע"ש במ"ק דבעי מצורע מהו בתפילין ומייתי שם פלוגתא דר"א ור"ע ואם כן הו"מ [למימר] לר"א לא תבעי לך דמצורע מותר בתפילין ה"ה מנודה כי תבעי לך לר"ע וע"ש בתוס':

ואידך הזב והזבה כ' תוס' מכאן משמע כו' לשון זה צ"ע מה לשון משמע הא ראיה גדולה היא ונלמד הימנה. וי"ל משום דלכאורה מצינו למימר דר"א נמי מודה דלבעלה אסורה ולא קאמר אלא לענין טבילה בזמנה דצריכה לחוש שמא לא נשארה בחזקתה באותן הימים ור' יהושע ס"ל אפילו אי נשארה בחזקתה מ"מ כיון שלא ספרה אין עליה מצות טבילה כלל ולעולם לכ"ע אסורה לבעלה. אמנם משמעתין דפסק הלכתא כר"א ואנן קיי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה א"כ משמע דלבעלה קאמר:

יום ראשון ומצאה טהור כ' תוס' רק שהפסיקה בטהרה צ"ע למה שפסקו תוס' דיום א' ויום ח' לא והיינו (כר') [כר"י בר] חנינא לקמן (מ"ח ע"ח) [ס"ט ע"א] ולדידיה לא משמע דבעי' הפסק טהרה ועי"ש בסוגי' ובתוס' ד"ה והכא קמ"ל. וי"ל לפמ"ש במרדכי ופסק כן רמ"א בש"ע סימן קצ"ז בתוך ג' ראשונים של ימי ליבונה אין תולין כתם במכה שבגופה עד שתתחזק בטהרה. והקשה בפלתי הא משמעתין משמע דביום א' סגי להחזיקה בטהרה דהלכה כר"א עי"ש ולדידי נמי קשי' מאי שייטי' דג' ימים ולא תסגי בג' בדיקות. עכנ"ל לפמ"ש מהר"ם לובלין במתני' דכל בדיקה שאינה מתיקון חכמים אינה ממעטת א"כ ה"ה שאינה מחזקת. וא"כ לר"א דס"ל לקמן יו"ד כרבי דתרי זימני הוה חזקה סגי בתרי בדיקות של תיקון חז"ל. וס"ל להמרדכי דבימי ר"א שהיתה עסוקות בטהרות והיה תחז"ל לבדוק שחרית וערבית כדלעיל ד' ע"ב א"כ כיון שבדקה יום ראשון ב' בדיקות של תחז"ל שחרית ובין הערבים אתחזקה בתרי זימני וטהורה היא ע"י בדיקת ז' וכר"י חנינא. אמנם בדליכא טהרות אין תחז"ל אלא פעם א' ביום וקיי"ל נמי ג' זימני הוה חזקה א"כ לא אתחזקה אלא בשלשה ימים והוא נכון. והשתא י"ל דהתוס' ס"ל כהפוסקים בש"ע דגם בזה"ז בעי' בדיקת שחרית וערבית. וא"כ לדידן דבעי' תלתא זמני לחזקה מ"מ לא בעי' ג' ימים אלא ג' בדיקות של שחרית וערבית והפסק טהרה. ונהי דר"י בר חנינא לא בעי הפסק טהרה היינו משום דלר"א סגי בתרי זמני לחזקה משא"כ לדידן וק"ל:

מאי קמ"ל שמואל בכלהו תנן הלכתא. יש להקשות לפמ"ש תוס' לקמן ס"ח ע"א לרב דס"ל לר"א לא בעי אלא חד יומא ונקיט ראשון וז' משום ר' יהושע עי"ש. וא"כ לפי לשון המשנה נראין דברי ר"א מר' יהושע והיינו כפירש"י. משמע מזה מה שפסק במתני' הלכה כר"א היינו נמי במה שאמר א' וז' דבזה נראין דבריו אבל במה דסגי ליה בחד יומא זה לא שמעי' וקמ"ל שמואל הלכה כר"א בכל דבריו. ועיין לקמן בגליון ד"ה משום דקאי ריב"ב כוותיה וכו' ע"ש. ואין לומר אכתי לימא הלכה כר"א בזב וזבה ז"א כיון דפריש הך דתנן במתני' הלכה ה"א דאתא למעט אחרנייחא דתני הלכה כוותי' ומדלא משני הכי ש"מ דהלכתא כוותי' דר"י בר חנינא דלא כרב. וזהו דעת התוס' דשמעתין וסמ"ג ע' ב"י סי' קצ"ו דדחיקא ליה דשבקי לרב ופסקו כר"י בר חנינא והא"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף