חתם סופר/כתובות/כא/א

חתם סופר כתובות כא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר אביי לכתוב ח"י אחספא וכו' ר"ל לפני עדים והם יעידו שזהו ח"י אלו העדים. ולמ"ש במרדכי בשם ר"ת דקיום שע"י היקוף כתב לכתב איננו היכר גמור ומשו"ה בעי לעיל ב' שטרות וב' כתובות וכבר כתבתי בזה לעיל א"כ ה"נ בעי' ב' חספות להקיפם. והנה מ"ש מהרש"א אהתוס' דהכא מצי אתי' נמי כר"א דאין כאן חשש אלא משום שתכתוב עליו שטר מלוה ומודה ר"א בהא דלא כתבי' אחספא. ור"ל דאלו שטר מכר הי' צריך להביא עדי מסירה לפנינו כנ"ל לדעת המהרש"א. ועמ"ש פ"י כאן ועיין פ' המגרש כ' בכ"י ואין עליו עדים וברי"ף שם. מ"מ נ"ל דהי' בהעלם מכבוד מהרש"א דהתם פליגי בהא ר"א ור"י ולר"י דהילכתא כוותי' אמרה ר"א אפי' בשאר שטרות נמי ולמען יעמדו ימים רבים עצה טובה בעלמא קמ"ל. אבל לעולם כשר אכתב שיכול להזדייף. והתוס' כ' הכא לתרץ נמי לר"א התם דס"ל לא אמר ר"א אלא בגיטין אבל לר' יוחנן אתי' שמעתין כר"מ וזה ברור. ונ"ל דמשום כן אמר אביי בעצמו בב"ב שם המצאה אחרת לכתוב ארישא דמגילתא ובוודאי זה קשה קצת מבחספא דאריש מגילתא ממש א"א דבעי רווחא קצת ללמ"ד וכה"ג אותיות אחרות ובלא"ה אינו דומה כשכותב אדם ויש לו הרווחה למי שמצמצמין וכתב אלא אביי ס"ל כר"א אף בשטרות וא"א אחספא וע"כ א"א למיחווא אריש מגילתא משא"כ הכא בשמעתין קאי אביי לפרושי דברי רב ורב ס"ל פ' המגרש הלכה כר"א בגיטין ולא בשטרות שפיר דמי לחווי אחספא ולא אריש מגילתא. והנה קי"ל כר"א אף בשטרות ואפ"ה כ' בש"ע האי דחספא. וכ' הש"ך דס"ל כמ"ש הראשונים ז"ל כיון דלא שכיח למחתם אחספא יסיק אדעתי' למטען כך הי' מעשה. ור"ל דמהימן במגו דפרעתי דקיי"ל כהרי"ף דלא כהתוס'. וא"כ אזדא למ"ש לעיל. ומ"מ נ"ל דהיינו בזמנינו אבל בימיהם הי' שכיח למחתם אחספא דלא הי' מצוי להם כ"כ דברים שאינם יכולים להזדייף כניירות שלנו והדרינן להנ"ל:

ותנן הוציא עליו כ"י עיי' מלחמות ד' סוף ב"ב מ"ש בשיטת הרי"ף ז"ל. והקשו הראשונים ז"ל א"כ לכתוב אמגילתא ואם יכתוב עליו שט"ח יטעון פרעתי. ותי' דלא יסיק אדעתי' למיטען כן אלא יאמר לא לויתי וכאלו אומר לא פרעתי דמי. וצ"ל אע"ג דאביי לית לי' האי סברא בפ' הדיינים י"ל התם הא אמר לא לויתי ועדים אמרו לוה ופרע אבל הכא מודה אביי דהוא עצמו לא יחזור ויטעון מה שכבר הודה שלא פרע לו. מיהו בעיקר קושייתם י"ל דלמא אינש דלא מעלי יכתוב שטר עם נאמנות. ותו לא מצי למטען פרעתי. ונ"ל עיקר קושייתם אאביי דהתם דאמר אריש מגילתא שהוא קשה מאוד. וכמ"ש לעיל דמשו"ה אמר בשמעתין אחספא דעדיף מריש מגילתא. ואמאי לא יחתום קצת למטה מריש מגילתא. ורק שלא יהי' לו מקום פנוי כל כך לכתוב חוב עם נאמנות דזה יכול לכוון היטב כנ"ל ועפ"י:

מהו דתימא הלכה כר' מחבירו ואפי' מחביריו. ר"ל בשמעתין ה"א הכי משום דבעלמא נמי רב גוברי' דהלכה כמותו לעולם ונהי דנגד רבים לא מ"מ ה"א הני מילי היכי דפליג בהחלט אבל בשמעתין הוי סד"א ספוקי מספקא לי' מיהת הלכה כמותו אפי' מחביריו קמ"ל ועמ"ש בסמוך אי"ה:

ההוא שטרא דיתמי הוי כבר כתבתי לעיל דהא דמדאורייתא לא בעי קיום משום דלא חציף אינש לזיופא היינו רוב אינשי לא חציף לזיופא וא"כ הא אין הולכין בממון אחר הרוב אלא משום דמצרפין לזה חזקה לא יטעון מה שאידך יודע בשיקרו וא"כ לפ"ז שטרי דיתמי חמור טפי דהם יאמרו כך אמר לנו אבא ויזייפו על סמך אביהם והוי סד"א בהא דחמירי קיום דידהו קיי"ל כרבי דלא מהני עדות על מנה שבשטר וכמ"ש לעיל דזה תלי' אי חמירי קיום שטרות או לא קמ"ל שמואל:

ובהא אפי' מחביריו. י"ל השפת יתר כפשוטו דלכאורה נתן שמואל מכשול דעי"כ יבואו ללמוד ממנו דהלכה כרבי ויבואו להקל במת חד מינייהו לכן אמר דלא יטעה שום אדם דאין הלכה כרבי מחביריו בעלמא. ורק הכא יטעו לומר דרבי מספקא לי' ואזל הכא לחומרא והכא לחומרא ויטעו הב"ד טועין דקיי"ל כוותי' בהא נמצא דלא נפיק מיני' חורבא. זה נ"ל יותר מכל מה שנאמר בו:

עד ודיין מצטרפין הנה העד מעיד שהלוהו מנה והדיין מעיד שנתקיים בפניו כמ"ש ר' יונה הובא ברא"ש והו"ל כהודאה והלואה שמצטרפים וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף