חתם סופר/גיטין/ט/א

חתם סופר גיטין ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לעולם הוא בן חורין פי' רש"י לעולם משמע אפי' אמר חוץ מבית כור קרקע. והקשו תוס' הא משמנין ביניהן. וכן הקשה הר"ן אהרי"ף והריא"ן מגא"ש שלמד מזה שאין מקנין מטלטלין אגב ד' אמות בחצרו כיון דלא מסיים וכן הקשה הראב"ד ארמב"ם בהל' זכי' ונדחק ע"ש. ולולי לשון הרמב"ם ה"א נהי אם אמר בית בבית או חצי שדי אני מוכר או נותן לך נתקיים הקנין וצריך ליתן לו אלא שיד בעל השטר על התחתונה והנותן בורר מה שירצה מ"מ אחר שכבר בירר צריך עוד קנין כל שהוא שיקנה כל א' חלקו המבורר ולא יחזור בו חברו ויאמר בחלק זה אני רוצה אם לא שחלקו בגורל ודבר מבואר בש"ע ח"מ סי' קנ"ז וסי' קע"ג נמצא חסר קצת מגמר הקנין ואז לא פלגי' דיבורא ה"ל קנינו של עבד את עצמו כקנינו את הנכסים קנין שחסר בו כל שהוא ולא הוה כרות גיטן להשתחרר בו ואין זה דומה למאי דמסקינן דלאו כרות גיטא הוא התם מסקי' אפי' אי פלגינן דבורא מ"מ לאו כרות גיטא אבל בהס"ד תלי' אפלגינן דבורא ואפ"ה יליף מיני' הריא"ן מגא"ש דאין נקנה באגב אלא בד' אמות מסויימים התם נמי בעי' דומיא דערי מצורות ביהודה דהוה קנין מוחלט אבל לעולם קנין שאינו מסויים לא. אלא מלשון רמב"ם פ"ז מהל' זכי' הל' ה' וראב"ד שם לא משמע כן. ויש לעיין קצת דמ"ש תוס' ששייר קרקע ידוע ואין לו אלא אותה קרקע. וק' הא בודאי עבד היוצא מרבו כל מלבושיו לרבו אפי' אלמנה שמין מה שעלי' וא"כ אפי' משייר הרב לעצמו אותה העיר מ"מ נשאר לעבד המטלטלין שעליו אטו איכפל תנא לאשמועינן גברא ערטלאי וצ"ע:

משום דלאו כרות גיטא הוא. הכא פירש"י כיון דאיכא שיור דנחית לשיורא. ובב"ב ק"נ פירשב"ם כפי' ר"ח דמייתי רי"ף בשמעתין כיון שזכותו של רבו כתוב בשחרור לא הוה כרות. ונ"ל ליישב קו' תוס' התם וכו' והעלו תוס' דרב אשי התם לדברי ר"נ קאמר דר"נ לא אמר עבדי כמטלטלי אלא משום דלאו כרות גיטא. ורשב"ם לא פי' התם כן אלא רב אשי פליג אר"נ ע"כ ס"ל דכרות גיטא דשמעתין גם ר"נ ס"ל. אך התם בפורט לו קרקע או מטלטל פלוני דכה"ג הוה כרות גיטא לרש"י ומשום הכי הוצרך ר"נ לומר עבדא כמטלטלי. ורב אשי חידש אפ"ה לא הוה כרות גיטא מטעמא דרי"ף כיון דזכיותו של הרב כ' בו לא מהני השחרור:

אם יש עליו עדים כבר כתבתי בזה לעיל במתני' קמייתא:

שוו למוליך ולמביא. נדחקו מ"ט לתקן גבי שחרור בפ"נ ובפ"נ לא ליתבי' לי' ויהיה מותר בשפחה וכ' פני יהושע למאי דקיי"ל זכות הוא לעבד שיוצא מת"י רבו לחרות ולמאן דס"ל בשחרור בין הוליך בין תן הוה כזכי ונמצא משוחרר ביד בקבלתו ואסור בשפחה ובבת חורין משום חשש זיוף ע"כ תקנו בפ"נ ונכון הוא אך לשארי מ"ד ק' ורמב"ן תי' שלא להחמיר בעבד דקיל טפי מאשה דחמירא. ונ"ל כל זה צריכין למוליך גט מא"י והעבד בחו"ל אבל למביא גט מחו"ל לעבד שבא"י בודאי מצוה רבה איכא שלא ילך העבד אחר אדונו לחו"ל והכל מעלין ואין הכל מוציאין. ונ"ל משו"ה מקדי' במתני' מוליך למביא משום דמוליך הוה רבותא טפי ואיידי דחביבא לתנא אקדמי':

ואינו יכול לומר כבר הארכתי בזה לעיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף