חתם סופר/ביצה/לו/ב

חתם סופר ביצה לו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בי רחייא דאביי דליף וכו'. הרמב"ם דחאו מהילכתא משום דקי"ל אין עושים גרף של רעי לכתחלה ולית לי' תירץ תוס' ד"ה תיתי לי וכו' א"כ ממילא נמי הך דשופך ושונה דוקא בדלף הראוי' ולא כתי' תוס' ד"ה שופך וכו' ולחנם נתלבטו בפסקי הרמב"ם בזה וק"ל:

כל שחייבים עליו משום שבות דע כי מן התורה הי' חייב מיתה בשבת ומלקות בי"ט על כל מה שנקרא מלאכה והוה במשכן אפי' אין בו שום יגיעה ואין בשביתתו שום מנוחה כגון להדליק נר וכדומה אין בעבודתו יגיעה ולא בשביתתו מנוחה אלא התורה הקפידה על עשייתן דברי' אלו וחייב עליהם מיתה וכרת בשבת ומלקות בי"ט אם איננו לאוכל נפש אך היגיעה במשאות גדולות ועמל כל היום מבלי מצוא נופש בדברים שאין בהם מלאכה מל"ט מלאכות אין בזה לא מיתה בשבת ולא לאו בי"ט אך עובר על מ"ע למען ינוח ותשבות ויום שבתון מקרא קדש וכדומה וזהו עשה דאוריי' וחז"ל סמכו על זה לאסור כל המביא לידי יגיעה כגון טלטולים וטורח קצת וטלטול ד' וחמש קופות וכדומה ונקרא שבות הואיל ועיקר סמיכתו על קרא תשבות וכגון מיחזי כעובדא דחול וכמאן דאזיל לחנגא וכי האי גווני ויש ללמוד זה מדברי רמב"ן פ' אמור בפסוק יהיה לכם שבתון זכרון תרועה ע"ש ונ"ל אפי' אמירה לנכרי נמי יש בו איסור דאורייתא דנהי המצוה לעכו"ם להדליק לו נר בשבת אין בו איסור דאורייתא מ"מ השוכר פועלים נכרי' לקצור שדהו בשבת כדרך שהוא עושה בחול והוא עומד עליהם והמה קוצרים או בונים ביתו. או שהוא רבן של טרסיים ונעריו הנכרים עושים מלאכתם והוא עומד עליהם לזרזן כדרך שהוא עושה בחול אעפ"י שהוא אינו עושה שום מלאכה מ"מ כבר עבר על מ"ע של מנוחה ושביתה ועי' רמב"ן פ' בא על פסוק כל מלאכה לא יעשה בהם ועי' טור וב"י ריש הלכות שבת בשם סמ"ג. ומדרבנן אמירה לנכרי שבות אלא לקשור ולהתיר חוט א' וכדומה וכל נקרא שבות מדבריהם מדאסמכוה אקרא תשבות:

והנה שנו כאן ג' מיני' שבותים א' שאסרו בדבר שאין בו נדנוד מצוה כלל כגון אין עולין באילן ואולי לא הי' אפשרי למצוא עליית אילן אלא בדרך מצוה כמו מקדישי' ומחרימי' לא הי' ראוי לגזור עליו אך עיקרו אינינו לדבר מצוה ע"כ גזרו עליו ויש בו עשה ול"ת דרבנן. ואמנם עכשיו שגזרו עליו. שוב אפי' יארע דבר מצוה כגון לעלות באילן להוריד שופר לתקוע בו לא אתי עשה דאוריי' ודחי עשה ול"ת דרבנן עיי' מג"א סי' תמ"ו סק"ב שוב קחשיב דברים שתחלתן מצוה קצת כגון לדין היכי דאיכא דעדיף מיני' ולקדש היכי דאית לי' אשה ובנים. ואילו לא הי' משכחת לי' אלא במצוה גמורה לא הי' גזרי' אך כיון דרובם אין בהם מצוה גמורה רק רשות כגון לדון היכי דאיכא דעדיף מיני' ואסרו לדון וכיון שאסרוהו שוב העמידו דבריהם אפי' היכי דליכא דעדיף מיני' וזה הוא שיטת רש"י בזה והענין השלישי שתחלתו מצוה גמורה כגון מקדישי' ומעריכי' וגזרו ואסרו המצוה בתחלה: והתוס' הקשו ארש"י מסנהדרי' ותי' בתחלה דניחא לי' למימר טעם מן התורה שאין רציחה דוחה שבת ושוב כ' תי' אחר דבגמר דיני נפשות לא שייך שמא יכתוב (משא"כ בדיני ממונו' אין חילוק בין גמר דין לתחלת דין לענין שמא יכתוב והוא פשוט ומובן) ונ"ל דהני תרי שינוי' צריכא אהדדי דודאי אי הוה שייך גזירה שמא יכתוב גבי גמר דיני נפשות אפי' אי הוה רציחה דוחה שבת מ"מ רבנן גזרו שמא יכתוב נהי דרציחה דוחה שבת אבל כתיבה לצורך רציחה לא דחי שבת. ונמצא לא הי' צריך לומר אין רציחה דוחה שבת ת"ל גזירה שמא יכתוב אבל אחר שהנחנו דבגמ"ד לא שייך שמא יכתוב אך כיון שכבר אסרו רבנן בשאר דיני' העמידו דיניהם גם בד"נ. וזה קשה אם התורה מתירה ונתנה רשות להרוג בשבת ולא העמידה דבריה במקום רציחה איך לא תדחי רציחה אי' דרבנן הקל על כן הוצרך לומר אין רציחה דוחה שבת:

שמא יחתוך זמורה עמג"א סי' רע"ה סק"ה:

לא מקדשי' והא מצוה קעביד בס' יד דוד הקשה ממס' מ"ק י"ח ע"ב דקאמר לא מיבעי לארס דלא עביד מצוה וכו' ע"ש ולק"מ דהתם לפי הס"ד אבל למסקנא דאיכא למיחש שמא יקדמנו אחר. א"כ לארס הוה מצוה טפי מנשואי' דהתם כבר אגידא בי' משעת אירוסי' ושוב לא יקדמנו אחר משא"כ אירוסי'. והנה בשעה"מ הקשה דהתם במ"ק י"ח ע"ב הנ"ל ה"ל לאתוי' סייעתא לשמואל ממשנתינו דדוקא בי"ט אין מקדשי' הא בחה"מ שרי ובי"ט נמי משום שבות איכא משום מערבי' שמחה בשמחה ליכא והוה סייעתא לשמואל ונדחק די"ל ה"ה בחה"מ ומשום אין מערבי' והא דנקט משנתינו בי"ט ומשום שבות דנפקא מיני' במחזיר גרושתו. תו הקשה עכ"פ איכא סיוע מאין מיבמין ולא תי' כלום. וה"ל למימר נפקא מיני' בי"ט של ר"ה דמשום שמחה ליכא משום שבות איכא ופשוט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף