חתם סופר/ביצה/לב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png לב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ונתן לך רחמים כו' באיכה רבתי איתא סימנא הוא כל אדם שימצא בלבו רחמנו' ידע כי רחמו עליו בשמים ממעל ונתן לך רחמי' זה הוא סימן ורחמך ע"ש:

המצפה על שלחן אחרי' וכו' אחז"ל יותר מה שהבעה"ב עושה עם העני. העני עושה עם הבעה"ב נמצא שניהם מצפי' זע"ז ואין זה בגדר מצפה על שלחן אחרי' כי אדרבא האחרי' מתכבדי' בו וזוכי' על ידו ומכ"ש כשיהי' כשמעון אחי עזרי'. אך מיירי מעמא דארעא המצפה על שולחן אחרי' ואין אחרי' מצפין על שולחנו אותו העני בדעת עולם חשך בעדו כאלו כבר קבל גיהינם בעה"ז. והוסיף רב חסדא גם חייו בעה"ב אינם חיים כי כיון שלא זכה ליהנו' מיגיע כפו דכתי' גבי' אשריך בעה"ז וטוב לך לעה"ב וזה הוא ההיפך משניהם אבל ת"ח אינינו בגדר מצפה על שולחן אחרי'. אלא בגדר ועמדו אחרי' ורעו צאנכם וק"ל:

וקטמא שרי עיי' ר"ן שיישב ק' תוס' בטוב:

מלמטה למעלה אסור עיי' תוס' ולשיטתם כל שעושה מחיצו' אסור לפרוס אהל כלל וכל שאינו עושה מחיצות בידי'. אך המה כבר עשוי'. אז אהל כל שהוא שרי כגון החזרת קדרה ע"ג כירה ואהל גדול כגון פרוונקא אכובא אסור. אך אם אין כאן מחיצות מגיעת לארץ כלל כגון שולחן ע"ג ספסלי' שלו מותר אפי' אהל גדול ובמקום אחר ביארתי הטעם דמחמרי רבנן באהל ארעי טפי מבמחיצו' ארעי משום דמחיצות שבמשכן מלבד שהי' קבועי' לבנין עולם כדאמרי' בפ' במה מדליקי' ובירושלמי דעירובין כיון דכתי' עפ"י ה' יחנו ה"ל כקבוע במקומו לעולם עוד הי' ג"כ קבוע ממש במסמרי' בל ימוט. קרשי' תחובי' באדני' וסגורי' בבריחי' ומחוברי' בטבעו' למעלה. נמצא הי' בנין קבוע משני צדדי'. א' שהי' בנין חזק קבוע במסמורי' ועוד שלא הי' רק לשעה אלא עפ"י ה' יחנו זה הוא כמחיצו' ע"כ יש להקל במחיצו' ארעי טפי שאינו דומה למשכן בשום צד. משא"כ אהל שגם במשכן היריעות הי' רק פרוסות בלי שום בנין וחיבור ונהי שהי' קבוע מצד זה דכתיב עפ"י ה' יחנו ולא מיחשב כבנין לפי שעה מ"מ בנין קבוע וחזק לא הי' ע"כ יש להחמיר בעשיית אהל ארעי טפי ושם הארכתי ג"כ בדין פאראסאל בשבת וי"ט ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף