חתם סופר/ביצה/י/א

חתם סופר ביצה י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין מסלקי' את התריסי' וכו' מוחלפת השיטה. בכאן קשה א"כ תיקשי מב"ש דתריסי' אכל הנך משניו' שקדמו דהא תריסי' לא הוה כדקר נעוץ ואפ"ה מתיר. והנה לכאורה י"ל הא דמחמיר ב"ש בשמחת י"ט בכל משניו' לטעמי' דס"ל כר"א שמותי רפ"ב די"ט או כלו לה' או כלו לכם ע"ש ט"ו ע"ב וא"כ זה הבא לשאול לא נתיר לו שום איסור משום שמחת י"ט נימא לי' אם לא הכינות לך עשהו כלו לה'. אע"ג דאמרי' בפסחי' דכ"ע מודו בעצרת בעי' נמי לכם משום מתן תורה היינו מדרבנן ולא עדיף משבת דכתיב בדברי קבלה וקראת לשבת עונג ואפ"ה לא מתירי' שום איסור משום עונג שבת. אך כל זה ליחיד השואל. אך תריסי' שהוא למכור לרבים לשמחת י"ט. והתורה נתנה רשות מי שירצה לעשותו כלו לכם יעשנו. ואם נאסר תריסי' אנו מונעי' את הרבי' לעולם בכל י"ט וי"ט משמחת י"ט וסברא כזו כ' רא"ש בפרקי' סס"י יו"ד ע"ש ומעתה לא תיקשי ב"ש אדב"ש. וב"ה אב"ה בלא"ה לק"מ כשנויי' דש"ס אדכל חדא וחדא:

אלא משום דאין בנין בכלי' ערמב"ן במלחמו' ה'. והנה לר' יוחנן דס"ל במס' שבת מלאכה שאינה צריכא לגופא פטור עלי' פ' במה מדליקי' ל"א ע"ב דמוקי ר' יוסי כר"ש וכמ"ש ה"ה פ"א משבת הלכה ז' ד"ה כיצד וכו' ע"ש א"כ החופר גומא נמי הוה תרי דרבנן מלאכה שאצ"ל ומקלקל כמבואר בחגיגה יו"ד ע"א וברש"י ותוס' לעיל ואפ"ה אוסר ב"ה א"כ שפיר קשה מתריסי' אע"ג דאין בנין בכלי' מ"מ איכא משום שמא יתקע כמ"ש תוס' שם ובציר באמצע אסור ציר מן הצד מ"מ קשה דה"ל לב"ה לאסור כמו שאוסר כיסוי דהוה נמי שבות דשבות. אך סתמא דתלמודא דחי כמ"ד מלאכה שאצ"ל חייב כפסק הרי"ף ורמב"ם נמצא חפירה הוה חד שבות אוסר ב"ה אבל הכא דאין בנין בכלי' רק שמא יתקע ומיירו בציר באמצע ה"ל שבות מקיל ב"ה ולא מחליפי' שום שיטה וכהרי"ף ורמב"ם. ובזה י"ל נמי לר' יוחנן דמהפך לא תיקשי מתריסי' אמשניו' שקדמו דב"ש מיקל בתריסי' הואיל והוה תרי דרבנן זה ליתא דב"ש ס"ל שבנין הכלים דרבנן משא"כ אינך משניו' ולפ"ז למסקנא דר' יוחנן לא בעי ב"ש דקר נעוץ דכיון דחפירה בעפר הוה שבות דשבות תו לא בעי דקר נעוץ כמו בתריסי' דסגי לי' במאי דהוה שבות דשבות אע"ג דליכא דקר נעוץ. ודע דבלא"ה שמעתין אזלא למאן דלית לי' מלאכה שאצ"ל עיי' לעיל תוספות ד"ה ואין צריך אלא לעפרה:

ולו פתחים הרבה. פירש"י כולם פתוחי' או סגורי'. רמב"ן שבשיטה מקובצת תמה על רש"י אי פתחי' מביא טומאה מאהל לכמה אהלי' ע"י פותח טפח מן התורה ועמג"א סי' שי"א ססקי"ד וסי' שמ"ג סק"ב. ומה שתי' בשיטה מקובצת דמיירי שיש אויר בין אהל הבית לאהל הפתח. צ"ע א"כ סוף טומאה לצאת נמי ליכא כמ"ש חכם צבי סי' ק"ב ד"ה ובעיקרא דדינא. אבל לפע"ד מדכ' רש"י פתוחי' או סגורי' ולא כ' פתוחים או מגופפי'. ש"מ האי פתוחי' היינו לאפוקי סגורי' במסגרת ולא שיהי' פתוחי' כדי שיעור הוצאת טומאה אלא או כולם אינם סגורי' או כולם סגורי'. ונפתח א' מהם. לצדדי' הוא. או כולם סגורי' במסגרת. אם נפתח א' כל שהוא אפי' נשארה מגופף מ"מ מטהרו' האחרות. דאיגלאי מילתא שסופו שיפתח פתח זה ממש ויוצא המת מתוכה כיון שכל האחרו' סגורי'. ואם הי' כולם פתוחי' בלי מסגרת רק שהי' מגופפי' אזי נפתח א' מהם היינו נפתח ממש אז מצלת על כולן לטהרן והוא נכון לפע"ד:

כולן טמאי' פירש"י שגזרו חכמי' טומאה וכו' מבואר מדבריו שהוא דרבנן ודלא כמ"ש לקמן פ' משילין. שמעתי מקשי' דלמא ב"ה ס"ל כהלכתא בדאוריתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה וכ' הפוסקי' הטעם משום דמספקא לי' ע"כ בדרבנן אמרי' להקל יש ברירה. וא"כ מאי מקשה במכאן אני נוטל סגי הא דדבר שיל"מ לא אזלי' להקל בספיקו. ולק"מ דוקא בספק הנולד בגוף הדבר אזלי' להחמיר כגון ס' י"ט ס' חול אבל בספיקא דדינא אזלי' להקל כבכל ספיקא דרבנן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף