חתם סופר/בבא קמא/ב/א

חתם סופר בבא קמא ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעתהי"ת חי' מס' ב"ק בלמוד הישיבה פק"ק פ"ב ביום ל"ג בעומר תקעא"ל

אל דעות יצילני מטעוית ויביניני שמועות בסדר ישועות. דברים עתיקין מעתיק עתיקין כשמנים מזוקקין במסכת נזיקין. נצבה וקמה אלומתי כחומה וימין ה' רוממה בעסק "בבא קמא". יושב ערבות יפתח לבבות התלמידים לרבבות ושפתים דובבות בפרק ארבעה אבות. מרום וראשון שמרני מכשלון הביניני רחשון בפרק הראשון:

פתיחה למס' נזיקין והיא הראשונה מסדר הישועות כאחז"ל שבת ל"א א' ע"פ והי' אמונת עתך חסן ישועות חכמה ודעת ואנחנו רמזנום בפ' מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה טוב א"ת מה אלא מאה והמה ק' ברכות שבכל יום הרומז ע"ס זרעים ומה נעים המה מועדים ימים הנעימים. שבת אחים ס' נשים שמחת רעים האהובים. גם יחד ר"ת ישועות חכמה דעת. והמס' הראשונה נקראת מס' נזיקין כמבואר פ"ק דע"ז ונחלקה לג' שערים שבהם ל' פרקים שער הראשון בבא קמא ויש בה י' פרקים ושער התוך ב"מ ויש בה י' פרקים ושער האחרון ב"ב ויש בה ג"כ י' פרקי' וכ"כ בהקדמת המאירי שבשיטה מקובצת ע"ש וכמוה מס' כלים ל' פרקים ונחלקה לג' בבות בתוספתא דכלים ע"ש וסי' גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך גל ג' שערים ל' פרקים. אחז"ל האי מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דאבות ודברכות ודנזיקין ונתתי סימן אבן הבדלח אבן ר"ת אבות ברכות נזיקין הבדלח האי בעי די ליהוי חסידא ושלשתן רמוזי' בפסוק גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית ופשוט הוא דגוזל אביו ואמו ה"ל מילי דאבות ומנהגי ישראל וחז"ל דרשוהו על הנהנה בלא ברכה כמבואר ר"פ כיצד מברכין הרי מילי דברכות חבר הוא לאיש משחית ר"ת מבעה שור חפירה [חופר י'] תבערה והיינו דכתיב שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך פשטי' דקרא במילי דאבות ומנהגיהם ולפי דרוש הנ"ל דגוזל אביו ואמו קאי אנהנה בלא ברכה א"כ מוסר אביך ותורת אמך היינו נמי ברכות ור"ת שמע בני מוסר אביך כמו שור בור מבעה אש היינו מילי דנזיקין. וכ' תוס' דמבעה אדם הוא בפ' אמור מכה בהמה ישלמנה ומרמז ג"כ לגנב דפ' משפטי' גונב שור או שה נ"ל דמספר מבעה קי"ז מכוון כמו מכה בהמה ומבעה לשון תפלה כמו אם תבעיון בעיו דמפיק מני' לשון מבעה לקמן בגמ' וא"כ כוונת התנא המזיק המתפלל והיינו הגנב כאחז"ל גנבא במחתרתא רחמנא קרי' ומרומז גונב שור ושה שבפ' משפטים. והא דסדרן התנא ע"ז הסדר וגם לא תני הן ודחיק עצמו בלישני' לקרותו מבעה אעתיק לשון רמ"ע בעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"א פ"ג וז"ל ונשמר התנא שלא לתת הויה לנזיקין נוטריקון שלהם שבמה שור בור מבעה הבער והיא עיר קטנה אחרונה לערי הכנעני בעבר הירדן שכנגדה עיר הקדש ושם העיר מיום ה' שמה עכ"ל ועי' במפורש שם. ובזה י"ל משרש"י שור ובור כסדר שכתובים בתורה וק' הרי במבעה והבער לא שמר הסדר וי"ל דמבעה והבער ע"כ שינה הסדר משום רמז קליפת שבמה הנ"ל אמנם הו"מ למנקט בור שור מבעה תבערה ויהי' ר"ת בשמת אשת עשו שהיא ג"כ קליפה הנ"ל ומוקדם בתורה קודם שבמה שבכ' מטות ע"כ פרש"י דלענין שור ובור דיהיה יכול לשמור הסדר כשהם כתובים בפ' משפטים ניחא ליה למנקט הכי. ועפ"י דבריו יובן מ"ט קרי ליה הבער ולא אש כלשון הקרא אלא הכל משום ר"ת שבמה הנ"ל ועוד יש בו רמז עפמ"ש תוי"ט דהבער הוא לשון הקרא לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת והנה זה רמז למה שאמרו חז"ל כל מקום שחלול שבת מצוי דליקה מצוי ע"פ כל כתבי ע"כ קרי לי' בלשון הבער לרמוז על לא תבערו:

וכלפי שאמר הגאון ז"ל שד' קליפות אלה המה נגד ירושלם עיה"ק ד' אותיות הויה מיום ה' שמה ע"כ אומר אני שארבעתן יש להם מציאות בקדושה שור לעול לד"ת בפ"ק דע"ז והרואה שור בחלום יהיה לו בנים מנגחים בתורה והוא ברכתו של יוסף (בנות צעדה עלי שור) וידוע עוד שהוא גי' שם אב"ג ית"ץ וכ' ראשונים שהוא גי' "עלינו לשבח" שחברו יהושע בחי' שור וחתם שמו בגמטריא והכלל שהוא מחיות המרכבה הק'. בור ריק בטומאה הוא באר מים חיים בקדושה והרואה באר בחלום יצפה לשלום לחכמה ולתורה כמבואר פ' הרואה ואין להאריך בזה שהוא ידוע. מבעה המה בעלי סתרי תורה נבעו מצפוני' שמגלים דברים שכיסה עתיק יומין כמו שאמרו חז"ל פ' ערבי פסחים ע"פ ולמכסה עתיק. הבער בטומאה הארה בקדושה היינו הוצאת חמה מנרתיקה שרשעים נידונים בהבערה וליהט אותם היום הבא וצדיקים מתרפאים ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ופי' בתרגום יהונתן שהוא כשמש של עתיד לבא שיהיה שבעתים שהוא שמ"ג פעמים כאור של עה"ז ע"ש וכל אלה מרומזים בשמו של מרע"ה טרם נולד בשגם הוא בשר כי בהיות פני משה כפני חמה שלע"ל נקרא בשגם שמ"ג הנ"ל והיינו הארה ור"ת בשגם באר שור גילוי מצפונים הרי ד' אבות ישועות מרומזין כאן וכשנולד ונמשה מן המים קראתהו משה ר"ת מבעה שור הארה ולא צריך לרמוז באר מים כי מן המים משיתיהו ושמו רומז עליו וזהו שם העיר מיום ה' שמה אותיות משה הנ"ל. וידוע כי שם אני גי' סמך אלף ובמלואו גי' רל"א שהם השערים המתהפכים מטמא לטהור כי יש רל"א פנים טמא ורל"א פנים טהור וה"נ מתהפך מנזיקין לישועות ע"כ התחיל המסכת באלף ארבעה וסיים ב"ב בסמך בן ננס ע"ש שיהיו כל דיני נזיקין ניתנין בין סמך לאלף ע"ש הקרא אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא. ובכן יעזרנו אלקים ע"ד כ"ש הגדול ויצילני מכל מיני נזיקין מסיקין ומציקין ומעיקין ונשא כוס הישועות כנבואות הנבאות ולא נראה ברעות ונשמע בשורות טובות נחמות וישועות אמן. והנה לפי סדר ששנה אבות מלאכות מ' חסר א' אבות הטומאה כו' ה"ל להתחיל אבות נזיקין ארבעה ונר' שכיון להזכיר נזיקין אחר ב' תיבות ד' אבות גי' תפזר שלא ליתן להם מקום כינוס כי פזורן נאה לעולם ככל פזור לרשעים וכמ"ש רמ"ע הנ"ל דמש"ה לא תני הן שלא ליתן להם הויה בעולם ח"ו אמנם לע"ל כל המזיקין כלם כלא יהיו ויקרא להם שביקין ועלינו יזרח ה' וכבודו עלינו יראה כאמור מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב: ישמח ישראל בעושיו הוא ית' ישמח במעשיו ויקראו לו מכעיסיו האל המושיע לעם חוסיו אמן:

ארבעה אבות. כ' רשב"א הא דלא תני הן לרמוז דאיכא עוד ואתי למעוטי אינך אלא דקש' לי ד' מחוסרי כפרה דליכא תו ואמאי לא תני הן ע"ש ומהתימה דנעלמה ממנו סוגי' דריש מס' כריתות דשם מבואר דד' מחוסרי כפרה למעוטי גר ונזיר ע"ש ומבואר שם דלא פליג ת"ק אהא דגר בעיקור הדין ע"ש:

לא הרי השור כהרי המבעה. יראה משום דכל אינך לא הרי הוא רק משום יגדיל תורה דהרי בלא"ה דלא שוו בסברותיהן נמי לא שוו בהלכותיהן לבר משור ומבעה דהיינו רגל ושן לשמואל דקי"ל כוותי' בדיני שהם שוו ממש לכל הלכותיהם ושפיר הוה אתי חד מחברי' לולי שלא שוו בסברותיהן שזו הזיקו מצוי וזו יש הנאה להזיקה ואם כן הך לא הרי הוא דוקא ולא משום יגדיל תורה ע"כ הקדימו תחלה ואיידי דהך תני אינך משום יגדיל תור' וא"ש דמפורש לאינך משום דה"א דבסברא אין לחלק ולא הרי דקאמר משום הלכותי' שזה פטור בר"ה וזה פטר בו כלים וזה פוטר בו טמון ולא הוה ידעי' להגדיל תורה לכן הוצרך לפרש שגם בסברותיהם חלוקי' משא"כ בשור ומבעה ששוו בכל דיניהם וע"כ נדע דלא הרי זה כזה בסברא קאמר וקל למצוא הסברא המחלקת ביניהם ומש"ה לא הוצרך לפרש כנלע"ד:

ולא זו"ז שיש בהן רו"ח. כ' תוס' הא אין עונשין מה"ד כמבואר במכילתא ותי' דתנא דידן ס"ל עונשין ממון מה"ד ועמ"ש תו' לקמן ד' ב' ד"ה עדים זוממין ומ"ט ע"ב ד"ה על כו' וצע"ג דבמכילתא פי משפטים ריש פ' בור הק' לילף בור משור שזה ממונו וזה ממונו ותי' שזה דרכו לילך ולהזיק ושוב אח"ז הק' למה כי יפתח וכי יכרה לומר שאין עונשין ממון מה"ד וא"כ קשה ק' תו' איך רצה למילף בור משור הא אין עונשין ממון מה"ד וראיתי לרשב"א לקמן בשמעתין שכ' לחלק דאפי' אי בעלמא עונשין מה"ד מ"מ בבור דחדוש הוא שאינו ברשותו ועשאו כאלו הוא ברשותו אין לענוש מן הדין דאין לך בו אלא חדושו והנה תימה לי אי ס"ל למכילתא הכי דבור חדוש א"כ מאי מתחיל לילף בור משור וכי נוכל לילף שיהיה מה שאינו ברשותו כאלו הוא ברשותו אע"כ לי"ל למכילתא הך. והנלע"ד מזה ראיה להסוברים דבבנין אב ומה מצינו עונשין מה"ד דכיון שהם שוים בכל צד אין כאן דין ועונשין עליו ודוקא בק"ו ומה הצד כיון שאין הצדדים שוים אפי' שהוא חמור מחברו מ"מ כיון שלא נוכל לומר היינו הך ה"ל דין ואין עונשין ועי' מזה בס' באר יעקב כלל ט"ז ועי' עוד שם כלל י"ט וא"כ א"ש דבתחלה כשבא למילף משור והוה ס"ד דאין שום צד לחלק בניהם ה"ל בנין אב דאדם חייב על נזקי ממונו הוה שפיר עונשין מזה הדין מש"ה הוצרך לחדש דיש שום פירכא אבל כשבא למילף כרי' מק"ו דפתיחה אמר אין עונשין מן הדין. וראיתי בירושלמי מפרש שור לקרנו ומבעה לשינו ורגלו דכמו שכתובי' שן ורגל בפסוק א' כן קבע במשנה בתיבה א' ע"ש ולפ"ז לא הרי מבעה כהרי שור ר"ל לא הרי שן ורגל כהרי קרן שהשן יש לו הנאה ורגל הזיקו מצוי משא"כ קרן ולפ"ז מ"ט תני לא הרי שור ומבעה ולא פירש בהם החלוק שביניהם ולא שייך תי' תו' דבחד מחד קל למצוא החלוק שביניהם דהרי השתא בא ללמוד קרן משניהם משן ורגל וגם תי' שלנו דלעיל לא שייך דהרי קרן חלוק בהלכותיו משן ורגל כמבואר ובפני משה לא הרגיש בזה וצע"ק:

או לאו כיוצא בהן. מוז"ה במהרשש"ך הק' תפשוט דכיוצא בהן דאל"ה מאי קאמר לא הרי כו' פי' לכתוב חדא וליתא אידך מיני' ז"א דאי לא הוה כתיב בהדיא אז הוה תולדה ולא הוה כיוצא באבות אע"כ פשיטא למתני' דתולדותיהן כיוצא בהן וי"ל לפמ"ש הרי"ף והרא"ש דאין הכונה שלא יהיה תולדותיהן כיוצא בהן שלא להתחייב כלל אלא שיהיה חלוק מהאבות בפרטי הלכותיהן ע"ש לק"מ דהרי כשאמר לא הרי במתני' הומ"ל משום חלוק הלכותיהן הצריך לכתוב אצל כל א' אלא משום יגדיל תורה האריך לבאר סברת כל א' א"כ איך נפשוט האיבעי דכיוצא דאי לאו כיוצא בהם הול"ל משום הכי הוצרך למיכתב בכל א' שלא יהיה נחשב לתולדה ולא יהיה כיוצא בהם בהלכותיו דהרי גם עתה אינם שוים אעפ"י שהם אבות אמנם בשור ומבעה למ"ד שור לרגלו ומבעה לשינו דאינם חלוקין בהלכותיהן הומ"ל כנ"ל וק"ל:

הך דהוה במשכן חשיבא. יש לדקדק במ"ש תוד"ה ולר"א כו' לתי' הראשון אכתי הומ"ל דאלו מתרה על התולדה משום אב חייב ואלו מתרה לאב משום תולדה פטור ויבואר במס' שבת אי"ה כי שם מקומו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף