חתם סופר/בבא מציעא/עג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ניחא להו דמגלו להו תרעא. אין ספק דאיתא לתרוי' לדרש"י ולדר"ח דמייתי תוס' והחמרי' מרויחי' הכא והתם אך בהא דאמרי' בגרוטאות לא שייך הרוחה דמגלי תרעא לא הבנתי לדר"ח בשלמא לרש"י במקום הזול יש להבין בפשטות שאין נמצא שם שום תגר שמוכר גרוטאות אלא שהולכי' החמרי' מבית לבית לקנות מבעלי בתים שברי כליהם ולא שייך מגלי תרעא אבל לדר"ח במקום היוקר ואמאי לא דהרי מסתמא אין מוכרי' שם גרוטאות ליחידים כ"א לצורף להתיכם בכור וכדאיתא בפ' הצלמים וא"כ שייך שפיר מגלי תרעא וצריך לדחוק בזה מיהו בכלי פשתן ניחא טפי דאין דרך שיהי' תגרים נשכרים בכלי פשתן ישנים ושחקים אלא קונים מבעלי בתים א' לא' במקום הזול וחוזרים ומוכרים ליחידים א' לא' במקום היוקר וא"ש בין לר"ח בין לרש"י. ובזה ניחא לי תרי לישני לחד לישנא בקש רבי לעשות כן ולא הניחו ר"י בר"י ולאידך לישנא הוה בהיפוך ועוד פליגי לישני דלחד לישנא הוה עובדא בכלי פשתן ולאידך לישנא הוה עובדא בגרוטא' והא"ש דתרוי' אמת נכון הדבר דבתחלה בקש ר"י בר"י לעשות כן בכלי פשתן ולא הניחו רבי משום דליכא גילוי תרעא לא במקום הזול ולא במקום היוקר ואין כאן רווחא כלל לחמרים שוב אח"כ בקש רבי לעשות כן בגרוטאות עכ"פ דאיכא מיהת גילוי תרעא במקום היוקר והחזירו ר"י בר"י וא"ל לפי מה שלמדתני דבעי' הרווחא דגילוי תרעא הסברא נוטה כפרש"י דבעי' במקום הזול או אפשר דבעי' שניהם משא"כ בגרוטאות דליכא אלא במקום היוקר וק"ל:
א"ל רבא להנהו דמנטרי באגי. גם בכאן מקשי' לשי' הר"א מטוך דהשוכר שמעכב שכרו של שכיר מותר ליקח ממנו ריבי' א"כ קשה הא הנהו דמנטרי באגי שכירי' הוה וי"ל לפמ"ש לעיל מה שנ"ל סברת הר"א מטוך ז"ל משום דהתורה מפרשי טעמא וחי אחיך עמך דאע"ג דאתי' לומר אהדר לי' כי היכי דנחי' מ"מ מפורש בקרא הטעם כי ה' חפץ שיהי' מחי' את חברו ולהלותו הלואת חנם ולא יהי' לו כנושה לנוגשו לפרעו עד שיהי' צריך לשלם לו ריבי' משום עיכוב הפרעון א"כ כ"ז בהלואה אבל בשכר שכיר דאדרבא הבעה"ב עובר על בל תלין אם מעכבו משום אליו הוא נושא את נפשו א"כ נהפוך הוא שהקב"ה על המלוה חס שהוא השכיר ומותר לבעה"ב שהוא הלוה לשלם לשכיר המלוה שימתין לו מבלי יעבור על בל תלין וא"כ תינח למ"ד ר"ק יוצאה בדייני' דדריש וחי אחיך עמך אריבי' אמנם רבא לטעמי' דס"ל ר"ק אינו יוצא' בדייני' ומוקי וחי אחיך עמך לשנים מהלכי' בדרך וביד א' קיתון של מים א"כ אין לחלק בין שכיר לאחר וא"ש וק"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |