חתם סופר/בבא בתרא/נח/ב

חתם סופר בבא בתרא נח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומפקין מיני' ממונא בדין וכו' ערמב"ן פ' יתרו בפסוק שונאי בצע פי' כגון שלקח קרקע או עבד ואין לו עדי חזקה ושטר והלה רשע ותובעו ממנו שלא כדין. מ"מ לא ליזיל עמו הדיין בדינא כיון שיודע שלא יזכה שהרי אין לו עדי' ושטר ויחזור לו מיד ואי לא עביד הכי ומפקי' מיני' בדינא לאו דיינא הוא:

המזחילה וכו' הראב"ד מפרש לי' באורך הכותל מהגג לארץ ואם מקצרו מ"מ אין הפסד לבעל החצר דלעולם יגיעו כל מימי הגג להחצר. משא"כ לרשב"ם שהוא באורך הגג אם יקצר לא ירדו כל מי הגג לחצר ויהי' הפסד בזה לבעל החצר. ובזה יובנו השגת הראב"ד על הרמב"ם פ"ח משכני' דרמב"ם מפרש אוקמתא דשמואל ודר' חנינא אבעל הגג והקשה ראב"ד מאי איכפת לי' לבעל החצר בקיצורי של והיינו לפי שיטתו בשיטה מקובצת דמפרש מזחילה לאורכה של כותל ודבר זה נרמז במגדל עוז. ונ"ל דפשיטא לי' לראב"ד דרמב"ם מפרש ככה מדלא מייתי שאם רצה לבנות תחתיו אינו בונה במזחילה דהוא דין מחודש דמקול מקבו' והגרזן תיתרע אשיתאי אע"כ דמפרש כראב"ד דהוא באורך הכותל ואי בונה מקלקל עצמה וזה מבואר מק"ו לעיל ז' ע"א קא מרעית לי לאשתאי ופסקה רמב"ם פ"ז משכני'. אבל אי מפרש כפירשב"ם דמזחילה באורכו של גג א"כ ה"ל לאשמועי' הך חידושא דמחמת קול מקבת וגרזן מרעית אשתאי. ומ"מ נ"ל דמשום הא לא ארי' די"ל לעולם מפרש כפירשב"ם מזחילה באורך הגג ואך הש"ס דקאי ליישב דברי ר' ירמי' בר אבא דלית לי' אוקמתא במתני' אלא שאם רוצה לבנות תחתיו הוצרך לדחוקי ולאוקמי סיפא במזחילה של בנין ולחדש הך דינא דיכול למחות משום קול מקבת וגרזן אבל אנן לדידן ס"ל אוקמתא דמתני' ככולהי אמוראי המרזב אין לו חזקה מרוח א' ושאם הי' ארוך מקצרו ויכול לבנות תחתיו וא"כ סיפא ויש לה חזקה קאי אהנך תרי גוני דמרוח א' יש לו חזקה ואינו מקצרו אבל לא מיירי סיפא ממזחילה של אבן ולענין בנין תחתיו ואין לנו הכרח לחדש הך דינא דיכול למחות מפני קול מקבת וגרזן ומשו"ה לא מייתי לי' רמב"ם וא"ש ועיי' לעיל כ"ו ע"א תוס' ד"ה אפומא וכו' ויש לחלק בין התם להכא וק"ל:

עוד השיג הראב"ד הא לא הוזכר בש"ס דבעל החצר מעכב אלא ר' יהודה אמר שמואל חידש זה אבל במתני' לא מיירי אלא מבעל הגג שמעכב על בעל החצר ע"ש ואני אומר מדאמר ר' יהודה אמר שמואל צינור המקלח מים ולא נקט לישנא דמתני' מרזב או מזחילה והרשב"ם הרגיש בזה ופי' צינור של שופכי' פי' דשל מי גשמי' נקרא מרזב ומזחילה ושל ששופכי' בני בית לשם נקרא צינור אך הוא גופי' קשי' מ"ט נקיט מילתי' בצינור של שופכי'. ע"כ נלע"ד עפ"י שדקדקו ראשוני' בנמוק"י בלשון הש"ס קני לי מיא דאיגרך ולא אמר קני לי איגרך למיא. אע"כ במרזב ומזחילה של מי גשמי' כ"ע לא פליגי וגם רב חמא מודה דקני לי איגרא דידי להזחיל שם מי גשמי' דאתי ממילא ולהכי שיעבוד לו חצירו שלעומת זה משועבד לי' גגו להבי' לו מי גשמי' אבל המים שהוא שופך בידיו ואם ירצה לא ישפוך אותן לא שיעבד לו וכי היכי דאי בעי לא שפך ה"נ אי בעי סותר צינורו ושופכם במקום אחר וזהו סברת רב חמא דאינו מעכב אך ר' אושעי' ור' ביסא ס"ל דמיא דאוקרא משתעבד לי' שעל כרחו ישפכם דרך הצינור הזה והיינו דדקדק ר"י אמר שמואל קני לי מיא דאיגרך ולא לבד איגרך למיא הבאים מעצמם ע"י גשמי' אלא גם מיא משתעבד לי. אבל במי גשמי' כ"ע מודי' ובהכי מיירי מתני' בעיכובא דבעל החצר וא"ש:

ואמנם הטור פסק ב' הדיני' דשניהם מעכבי' זא"ז משתי רוחו' או לעוקרו. וצ"ע כיון דמרוח א' אינו יכול למחות שום א' בחברו א"כ אם בעל הגג רוצה לשנות המרזב מדרום לצפון אין בעל החצר יכול למחות בידו. ושוב אחר שנקבע בצפון יבוא בעל החצר ויקבענו בדרום ואין בעל הגג יכול למחות ואין לדבר סוף. וי"ל דמשכחת לי' אם האחד ניזוק ע"י המרזב שבצפון ורוצה לסלק הזיקו בזה שקובעו בדרום ואידך המוחה אין לו היזק רק מניעת רווחא אע"ג דלא הוה מדת סדום דהרי יש לו מניעת הריוח מ"מ לאו כל כמיני' להזיק לזה מפני רווחא דילי' וכן בהיפוך. ומ"מ אם אירע ששניהם שוים בהיזק זה בצד זה וזה בצד זה צ"ע לדינא מי מוחה במי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף