חתם סופר/בבא בתרא/לח/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אין מחזיקי' בנכסי בורח ומחאה שלא בפניו הוה מחאה יל"ד שינוי לשון או ה"ל למימר חזקה שלא בפניו או ה"ל למימר אין מחאה מועלות בנכסי בורח וי"ל דעיקור טעם דבורח משום שמתירא לשאול להבאי' משם מי מחזיק בקרקע כדי שלא ירגישו שהוא הוא אותו הבורח וימסרו למלכות. אבל למחות אינו מתירא שהרי יכול למחות לפני חגרים וסומי'. שאינם יכולי' לילך לשם והקול המגיע לשם ע"י שניים ושלישים אותם אינם יודעי' מקומו איה. ויש לעיי' במחמת ממון נמי מתירא שאם יודע לנושיו שהקרקע שהחזיק פלוני היא שלו עפ"י ערערו יטרפוהו שלא בפניו. וק"ל:
ורשב"ם מייתי קרא ויתן לה המלך סריס א' י"ל בדין הסנהדרי' הי' צריכי' ראי' שהיתה בשוקה בראי מ' שני' לא שכיחי ומי יאמין לה שעשתה עפ"י עצת אלישע אך ע"י סיפורי גחזי האמין לה המלך עיי' בפנים בפסוק. ואולי י"ל שהמחזיקי' הי' יורשי בעלה וטוענו הבן שהחי' אלישע אינינו שוב בנו ליורשו כי פנים חדשות באו לכאן. גחזי והמלך לא האמינו שהי' מיתה ממש כמ"ש גחזי לא הקיץ הנער וכמ"ש במורה נבוכי' דיעות אפיקורסת באלו ע"כ נתן לה סריס וקרא כתי' והנה הנער מת מושכב על מטתו:
מחמת מרדין הוא לשון פרס כמ"ש רשב"ם מדלא אמר בלה"ק מחמת נפשו' קמ"ל אפי' אינו חייב מיתה אלא בדין מלכות מ"מ מתירא למחו' מפני מסור ישראל שימסרנו למלכות ח"ו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |