חתם סופר/בבא בתרא/יז/א

חתם סופר בבא בתרא יז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא יחפור וכו' לפי סדר מתני' דפרקין מיירי בדיני כותל וביניני' עד לקמן כ"ה ע"ב מיירי מדיני בור ומתני' דריש פרקין לאו בדיני בור וחללה עסיק אלא בדיני כותל בור ושייך הכא בדין כותלי' והוא ג"כ בכלל ק' ש"ס פתח בבור וסיים בכותל ותי' כותל בור שנינו:

בור סמוך לבורו של חבירו. דעת כמה פוסקים דבור לאו משום מתונתא אלא משום חפורה וכ"כ נמוק"י וק' לדידהו הא דפריך לערבינהו וליתנינהו וקאמר דלמא משום דלא דמי וכו' עיי' לקמן י"ט ע"א ולדידהו ק' הא רישא גופי' לא דמי דבור משום מרעא לארעא ואמת המים ואינך משום מתונתא. ועוד מאי שייך וסד בסיד למה שכבר נתקלקל ע"י מרא דמרעי לארעא וכמ"ש סברא זו כ"מ פ"ט משכני' ה"י ובבדק הבית סי' קנ"ה וצריך לדחוק בכל זה. אמנם זה מצאתי בשיטה מקובצת לקמן דף י"ט ע"א בשם הראב"ד לאחר שהאריך קצת בק' והקשה דה"ל לאושמועי' דאפי' בכותל בנין מזיק חפורה ונדע מכ"ש כותל בור ומסיק וז"ל ונ"ל דהא דאמר ר"י מכותל בורו שנינו ארישא קאמר לא יחפור אדם בור סמוך לכותל בורו של חבירו. ולא שיח ולא מערה אא"כ הרחיק מכותל של חברו ג' הראב"ד ז"ל לא נמצא עוד יותר בהראב"ד ז"ל שחסר בכאן עכ"ל שיטה מקובצת. ובודאי חבל על דאבדין. ומ"מ נראה סברתו דתרי בבא נינהו בבא קמייתא מיירי מבור בלי מים והא תנן לא יחפור אא"כ הרחיק מכותל בורו וסתם הרחקה מבואר לקמן ג"ט ואין כאן סיד דמה יועיל סיד להיזק שכבר ניזיק ושוב מתחיל שיח ומערה וניברכת וכו' מהיזק מתונתא ובעי הרחקה וגם סיד ומיירי מכותל בנין דמזיק לי' מתונתא בצירוף חפירה ובעי' תרוויהו הרחקה וסיד ולפ"ז צריך לומר דהמקשן מתחיל בבור ומסיים בכותל הס"ל דחדא בבא הוא ורישא אכותל דסיפא קאי וסיפא בודאי כותל בנין קאמר לכן פריך ומשני לי' כותל בורו שנינו ברישא וממילא תרי בבא נינהו. וצריכי' לדחוק קצת במאי דקאמר נפקא מיני' למו"מ אלא שדיברי הראב"ד חסרי' לפנינו ובודאי בדבריו מתוקן הכל. ואמנם בשיטה מקובצת בשמעתין ריש פרקין מייתי בשם הראב"ד פירושי' ככל יתר המפרשי' אבל עכ"פ במסקנא גילה הראב"ד דעתו כנ"ל וכן משמע קצת בשמעתין דפריך תנן לא יחפור וכו' ולא מייתי רק בבא קמייתי ומסיק מי לא איתמר עלה בכותל בורו שנינו משמע קצת אההיא בבא סמוך לבורו אוקימנא לכותל בורו וכהראב"ד ולפ"ז שוב לק"מ מה יועיל סיד להזיקו דחפירה דאה"נ דלא בעי סיד אלא למתונתא ולא לבור ריק אין בו מים וא"ש נמי דקאמר לקמן לעירבינהו היינו משיח ומערה ואילך עם בבא דגפת דהני מיירי מסיד אבל בבא קמייתא דלא יחפור דמיירי בור ריק ואין שם דינא דסיד. לא בעי לערבינהו עם אינך וא"ש:

ולפ"ז בדין הי' דליתני בבא דבור בסיפא עם זרעים ומחרישה אלא דכ' ב"ח סי' קנ"ה דדיניהו דהני בסיד ועם רחיים ועם תנור דסגי בהו הרחקה בלי סיד לא תני להו משום דלא שוו בשיעורהו דבור סגי בג' טפחי' ולרחיים ותנור בעי ד' מן הרכב ומן השפה וצריך נמי לומר הא דסיד הבא בידי' לאו בבור ריק מיירי דסיד מאי בעי התם אלא בחופר למים ומשום מתונתא דאפי' לכותל בנין בעי סיד מכ"ש לכותל בור וכן הוא בתוספתא זה חופר בארו מכאן וזה חופר בארו מכאן משמע בבאר שיש בו מים מיירי ע"ש:

ולפע"ד אין ספק אצלי שזה הוא דעת הרמב"ם דברפ"ט משכני' מייתי הזיקא דמתונתא אכותל בנין ובעי הרחקה וסיד ובהלכה ט' מייתי דינא דהרחקת בורו מבורו של חברו ולא הזכיר מים ולא הצריך סיד ודוחק לומר דסמוך אלעיל אמ"ש ריש הפ' גבי כותל בנין כיון דלכל המפרשים עיקרו דמתני' בכותל בור איירו ונהי נמי דגם בכותל בנין דינא הכי מ"מ איך עשו הרמב"ם טפל עיקור והתחיל הפרק בכותל בנין וביאר כל הצורך ושוב הזכיר כותל בור באגב וסמוך עצמו אמ"ש כבר לעיל בכותל בנין ולא עוד אלא שהפסיק בהלכה ח' וכ' דין ב' כותלים הסמוכים ומשום דוושא דמיירי מדין ריפוי ארעא ואי איתא דהרחקת כותל בור בשיש בו מים איירי ומשום מתונתא איך הפסיק בין דינא מתונתא בדין של ריפוי ארעא. אע"כ אמת נכון הדבר דס"ל להרמב"ם כנ"ל דרישא דמתני' מיירי מבור ריק אין בו מים ולהכי סגי בהרחקה בלי סיד דמשום ריפוי ארעא ובהכי מיירי בהלכה ח' וט' וסיפא דרישא משיח ומערה ואילך מיירי מחפירה עם היזק מים ובעי תרוויהו הרחיק וסיד ואפי' לכותל בנין ומכ"ש לכותל בור ובהכי מיירי בריש הפרק ההוא והן הנה דברי הכ"מ ובדק הבית שצווחו עליו קמאי דקמאי והרי רוח אלהים דבר בו אע"פ שלא נתכוון למה שמצאתי בשם הראב"ד מ"מ האמת אתו עמו:

ומתוך הדברי' למדנו דגבי בור ריק דליכא אלא חפירה לחוד סגי בהרחק לחוד. וסיד לא שייך ובנברכת ואינך דאיכא תרתי ריפוי ארעא ומתונתא בעי' ב' תקונים הרחקה וגם סיד ובגפת וחבריו דליכא אלא הבלי סגי בתיקונן א' או הרחקה או סיד. ולפ"ז לקמן י"ט ע"א פירש"י ד"ה במתונא אצל היזק ליחלח שנאה וכו' ע"ש לא צריך לדוחק זה דהרי בתוספתא שלנו נשנית חול עם גפת ומלח. ומשמע דסגי לחול לח בחדא. הרחקה או סיד דכיון דליכא אלא חדא ריעותא מתונא בלי ריפוי ארעא סגי בחדא. והא דאמר רבא דתנא דמשני' דל"ת חול לח משום דתני לי' אמות המים לא שיהי' שוה לאמת המים דבעי תרתי הרחקה וסיד. אלא כיון דתנא אמת המים ושמעי' דמתונתא הזיקא היא דאי משום ריפוי ארעא לחוד הוה סגי בהרחקה בלי סיד כמו ברישא בבור ריק אע"כ מתונתא הזיקא הוא וממילא נדע דחול לח הזיקא הוא וכיון דליכא אלא חדא נדע דסגי בחדא או הרחקה או סיד ודו"ק בכל זה: וסד בסיד דברי הרב"י בכאן תמוהי' מאוד מאוד. ומ"ש בזה בדו"פ והובא בקיצור בהג"ה הטור החדשים סי' קנ"ה אות קטן י"א. ג"כ אין לו מובן. והפשוט נ"ל דכיון דבמתני' תנן בתרווי' וסד בסיד בשוה והי' פשוט לש"ס דעכ"פ אין להחמיר בגפת ומלח טפי ממתונתא וריפוי ארעא. ע"כ מספקא לש"ס אי תרווי' בין רישא ובין סיפא וסד או תרווי' או סד. או רישא וסד וסיפא או סד אבל הא פשיטא לי' דאי רישא או סד בודאי א"א לומר סיפא וסד להחמיר יותר ולא איפשטא איבעי' והא דקאמר פשיטא דרישא וסד מדלא ערבינהו היינו כיון דא"א דתרווי' שוין מדלא ערבינהו וא"א דסיפא חמיר מרישא א"כ ע"כ רישא וסד וסיפא או סד. ומדקאמר הא פשיטא אע"ג דדחי לי' פסיק רמב"ם הכי כמ"ש ה"ה. ועוד נ"ל לפמ"ש ברוב הנוסחא ברישא וסד ובסיפא או סד והעידו הראשוני' שכן נוסחת הרי"ף נ"ל עפמ"ש הר"ן ר"פ אלמנה ניזונת דאע"ג דש"ס איבעי להו גירסת המשנה אי ניזונו' תנן או הניזונו' מ"מ כיון שבכל ספרים ש"ס שלפנינו הועתיק במשנתינו ניזונות שמע מינה שהגאו' אחר הש"ס פשיטא להו דהכי הילכתא וגרסי הכי במשנה דדהו ע"ש כי כן כוונתו א"כ ה"נ י"ל דש"ס הכא נמי מספקא לי' בגירסת המשנה אי גרסי' וסד או גרסי' או סד ולא איפשטא ומדחזינין בכל ספרי ש"ס ברישא וסד ובסיפא או סד ש"מ איפשטא להו להגאוני' בתר ש"ס דהכי הוא וכפסק הרמב"ם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף