חתם סופר/בבא בתרא/יא/א

חתם סופר בבא בתרא יא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוסיפו לו כ"ב שנים. נראה משום דפירש"י קול דמי אחיך צועקי' דמו ודם זרעותיו. וא"כ מכ"ש לענין הטובה שמחשבי' לו זרעותיו ויען כי מצות פ"ו היא לכל הפחות בן א' ובת א'. וא"כ האשה ו"ז בניה וי"ד בני בניה שראוי' להוליד ה"ל כ"ב נפשות הוסיפו לו בעה"ז כ"ב שנים ועיקור שכרו שמור לעה"ב בלי ספק עמ"ש תוס' לעיל יוד ע"א ד"ה ואיזו וכו' וק"ל:

אין חולקי' את החצר עד שיהי' ד"א לזה וכו' מדלא אמר סתמא עד שיהי' ח' אמות כתבתי לעיל ריש מכילתין דרמז לנו שישאר ד"א ניכוי עובי הכותל לפי מנהג המדינה בגויל או גזית אחר זה ישאר עוד לכל א' ד"א:

תשעת חצי קבין מסקינין דלא פליגי ומר כי אתרי ורמב"ם לא הביאו ותמהו עליו ולפע"ד לפרש ר' יהודה לא פליג את"ק דבאתרי' דת"ק השיעור בת ט' קבין אבל ת"ק פליג אדר"י ואינו מחלק בין המקומות כי כן נראה קצת דפליגי לקמן קכ"ב ע"א ת"ק ור"י ע"ש סאה ביהודה שוה ה' סאין בגליל. וע"ש בסוף העמוד פירשב"ם ד"ה לקרובא ורחיקה וכו' ור' יהודה מלתא באפי נפשי' קאמר. ע"ש אינו מוכרח ורמב"ם לא פי' כן אלא דפליגי והלכה כת"ק וא"ש וק"ל:

אמר ר' אסי אמרי' ד"א שאמרו חוץ משל פתחים פי' ר' יוחנן מיירי בשיש להם פתחים שוים לכל א' בת ד"א כסתם פתחים וכל א' נוטל ד"א נגד פתחו ברוחב ושמנה אמות במשך החצר וכשהבתים זה בצד זה יהי' החצר ח' על ח' נוטל זה ד' על ח' וזה ד' על ח' וכשהם זה כנגד זה יהי' החצר ד' על י"ו וכמ"ש בפי' המשנה לרמב"ם אמנם אם אין הפתחי' שוים ופתחו של א' עשר' אמות אע"ג כל זמן שאינם חולקי' יש לזה יוד אמות לפירוק משאו מ"מ אינם חולקי' אא"כ יש לזה כמו לזה אם לא באב שמחלק נכסיו על פיו או בזוכה מן ההפקר אבל זולת לזה אין לזה יתר שאת על חבירו מפני רוחב פתחי' כמ"ש הרא"ש לקמן גבי רובוי פתחי'. וכשפתח א' רק רוחב ב' אמות משמע ברש"י ורמב"ם דאינו נוטל אלא ב' אמות אמנם ברא"ש הוכיח מרמי בר חמי לקמן ס' ע"א וכ' כ"מ שהוא תמה מה יענה רמב"ם על ראי' זו ולפע"ד פשוט דס"ל נהי דהא דמפרש רמי בר חמי ברישא דמתניתי' קטן לא יעשנו גדול הוא בריתא מפורשת בשמעתין נוטל ח' אמות נגד הפתחים מ"מ מדדחיק רבא וחידש אוקימתא ודין חדש משום דלא מצי לאיצטנועי ע"כ היינו משום דלא נראה לרבא דינו של רמי בסיפא א' לא יעשנו ב' וע"כ לדחוק בסיפא משום איצטנועי וה"ה לרישא והלכה כרבא ודברי רמב"ם נכונים. ולרא"ש צריכי' לדחוק דרבא לא פליג דהיכי דזכו מן ההפקר או אב המחלק על פי' דזה נוטל נגד פתחו הקטנה ד"א אך התם לא מיירי בהכי וק' זו הקשה רבינו יונה דמייתי רא"ש ותי' דחוק שמא ישכח הדבר ויטעון חזקה זה לא נ"ל לרבא אבל בגוף הדין לא פליג כנלע"ד:

חוץ משל פתחי' כ' בשיטה מקובצת בשם ר"ן דהרשב"א כ' דמשנתינו מיירו כשאין בו אלא ד' נגד פתחו של זה וד' נגד פתחו של זה חולקי' ובריתא מיירי אם יש שום יתרון שוב אין חולקי' עד שיהי' ח' אמות לכל א' ד' לפתחו וד' לחצרו וכ' ר"ן דאין מתחוור ונ"ל דאב"א גמ' ואב"א סברא מגמרא דאי ס"ד כהרשב"א הכי ה"ל לר' יוחנן למימר ד"א שאמרו בשל פתחים דהא להרשב"א מיירי מתניתי' בליכא אלא ד' של פתחים ותו לא. ומסברא דהא רוב הפוסקי' ס"ל מהירושלמי ד"ה של פתחים כל זמן שלא חלקו המה בשותפות לתשמיש שניהם. ורק לפירוק משאו הוא קודם לחבירו וא"כ בשאין בו אלא כדי ד' לפתחו של זה וד' לפתחו של זה ודינם ששמשו בשמונה אמות בשוה ורק לפרוק משאו כל א' קודם לחבירו בד"א שלפני פתחו. א"כ איך יכריח אותו לחלוק ולהפסיד שותפתו להשתמש בשמונה אמות. אע"כ מיירי שמלבד אלו שלפני הפתחי' יש עוד כדי חצר לכל א' ומוכרחי' לחלקו החצר שיש בו די ושיעור חצר לכל א'. ואז יקח כל א' גם ד"א שלפני פתחו וע"כ כ' ר"ן שאין דברי רשב"א מתחורי' ואלו ס"ל לרשב"א דלא כירושלמי הנ"ל אלא שלפני פתחו שלו ממש הוא אפי' קודם חלוקה ולא רק לפירוק משאו. ועפי"ז י"ל במאי פליגי לישני ועמ"ש מוז"ה במהרשש"ך בזה. ולפי הנ"ל י"ל לישנא קמא לא פסקא לי' כהירושלמי וליכא למירמא מתני' אבריתא די"ל כהרשב"א מתני' בליכא אלא ד"א ובריתא באיכא טפי ואמנם ר' יוחנן חידש לן כהירושלמי דאין יכול לכוף לחלוק אלא בשמונה אמות לכל א' כנ"ל ומתני' חוץ משל פתחי' ומייתי עכ"פ תני' כוותי' אבל לא הו"מ להוכיח בכח ע"י רומיא די"ל כהרשב"א. ואידך לישנא ס"ל מסברא כהירושלמי ואין שום סברא לומר כהרשב"א ע"כ רמי לי' מירמא ואין להאריך וק"ל:

חצר מתחלקת לפי פתחי' פירש"י המחלק נכסין עפי"ו ורמב"ם מפרש לי' בזכו מההפקר אבל אחי' ושותפי' שחלקו בתים ושוב אח"ז באו לחלוק החצר אין לזה על זה בחצר ולא כלום. וכ' הרא"ש הטעם משום דאחין שחלקו לקוחו' הן ובעין יפה מכרו זל"ז כמו שאין להם חלונות זע"ז. פי' אמרי' בשעה שחלקו הבתים והניחו החצר סילק כל א' מהם כל כחו שהי' לו בהחצר ונשאר החצר בשותפי' גמור בניהם חציו לזה וחציו לזה וכ' רא"ש שהקשה רבינו יונה דלקמן סי' ע"א מדרמי בר חמי משמע שקונה כנגד פתחו ד"א קרקע. פי' כוונת קושיתו בשלמא חלון הפותח חלונו בחצר חברו לא קני מידי רק שאם החזיק ג' שני' יש לו לטעון מחלת לי או קניתו ממך אבל ע"י פתיחת החלון לא קנה והני אחים שרוצים להחזיק זע"ז אין להם טענה אלא כי היכי דדיירי אבהתא לזה אומרי' בעין יפה מוכרו זל"ז וסילקו עצמם זה מזה אבל בפתיחת פתח דחזי' לקמן ס' ע"א דבלי שום טענה קונה ד"א כנגדי' א"כ בזה לא יועיל מה שחלקו הבתים שסילקו עצמם מן החצר כי לא יועיל סילק כזה במה שהוא שלו ממש וקנאו. ותי' שם דגם בפתח לא קנה כנגדו מידי ולקמן ס' ע"א ה"פ שמא ישהה ג' שנים ויטעון חזקה עם טענה והנה למ"ש רא"ש ר"פ לא יחפור סי' ג' לא שייך תי' זה דאי לא מצי מחי' לי' ממילא אין כאן חזקת ג' שנים. אמנם בשיטה מקובצת כ' שמא ישהה זמן מרובה ויטעון אבינו חילק נכסיו על פיו כפירש"י או זכינו מן ההפקר כהרמב"ם. וא"ש גם לרא"ש. אלא ממילא שיכול למחות מטעם הנ"ל אישתק ג' שנים ולא מחה יכול זה לטעון חזקה אם יש עמה טענה כמובן:

לפי פתחי' פי' רש"י באב שחילק נכסיו וכו' וכנ"ל וכ' הרא"ש דלר"ח דד"א לכל פתח אפשר דבשאר אחין ושותפי' נמי משום דמסתמא אין הבתים שוים וחלקו בעילוי. ועלו אהדדי נמי אהנך ד"א. ומיהו מלשון רש"י וסתימתו לא משמע הכי. וצ"ל דלא פסוקא כולי האי דעלו אהדדי בשני בתים שוין. ובזה י"ל סתירת רש"י בסוכה ג' ע"ב פי' רש"י דאיירי בסתם אחים ושותפי' וגם פירוש דמיירי בשחלקו בית גדול נגד ג' בתים קטנים י"ל דודאי בשמעתין מיירי אפי' בית א' ולו ב' פתחי' כדמוכח מדרמי בר חמא לקמן ס' ע"א ומסתמא לא עלו אהדדי כנ"ל ע"כ מיירי במחלק נכסיו על פיו. אך בסוכה מלשון בריתא אין אחים ושותפי' חולקי' בו משמע דמיירי בסתם חלוקה ע"כ פירש"י דמיירי ג' בתים נגד בית א' ובכי האי גונא בודאי עלו אהדדי ואפשר אפי' לר"ה דמתחלקת לפי פתחי' כיון דאיכא ג' בתים נגד בית א' עלו אהדדי אפי' לפי החצר כלו ע"כ פירש"י דמיירי כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף