חתם סופר/בבא בתרא/טו/א

חתם סופר בבא בתרא טו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמנה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן רמב"ם פי"ג מהל' תפלה מפרש אם יצאו הציבור מבה"כ ונשארו יחידי' מותר לקרו' אותן ח' פסוקים כן פי' כ"מ. וכ' אע"ג שגם הם ניתנו מפי הגבורה מ"מ הואיל ומשמעתן שנכתבו אחר מיתת משה ע"כ נשתנה בדין זה והראב"ד כ' שהוא זרות ע"ש. ולפע"ד לקרב הדבר אל השכל עפ"י מ"ש בטו' ש"ע א"ח רס"י נ"ה דאם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן מותר לגמור אותו הענין ולא להתחיל ענין אחר ע"ש חילקו דיני' וענינם בזה ונ"ל אם יצאו בין גברא לגברא לא יקראו גברא אחר דה"ל ענין חדש. אבל אם יצאו אחר שקרא המפטיר פסוקי תורה שלו מ"מ יפטיר בנביא דכיון דכל עצמו לא קרא ג' פסוקי' בתורה אלא מפני כבוד התורה שלא יאמרו עולין לנביא כשם שעולין לתורה כמבואר פ' הקורא עומד פי' ולא ירגישו ההפרש שהתורה היא מפי הגבורה ולא בנביאות שאר נביאי' ע"כ להיכר דבר זה הצריכו שהמפטיר יקרא בתורה תחלה. והשתא אי יצאו מקצתן ולא יפטיר בנביא יסברו שהנביאי' עולין בפ"ע ואינו נגרר אחר התורה שקרא כבר ואכתי יש חשש שישוה התורה לנבואת שארי הנביאי'. והנה כי כן למ"ד ח' פסוקים יהושע כתבן א"כ נהי שלא הצריכו שהעולה לח' פסוקי' אלו יתחיל בפסוקי שלפניו. מ"מ דין הוא שאם יצאו מהציבור בין קריאת שאר לח' פסוקי' אלו יעלה ויקרא להורות שהכל ענין א' ונגרר לקריאה שכבר קראו כדי שלא להשוות דברי תורה שמפי הגבורה למרע"ה לדברי יהושע. וע"ז כ' רמב"ם אפי' למאי דקיי"ל משה כ' בדמע והכל מפי הגבורה למרע"ה. מ"מ כיון שמשמעות הכתובי' לפי פשוטי' לא כתבן מרע"ה ויכשלו בו המון עם ע"כ יחיד קורא בלא ציבור ועל אופן הנ"ל כנ"ל נכון בעזה"י:

משעה שנכנסו למצרים עד שיצאו לכאורה נולד ברדת יעקב למצרים וחי רד"ו שנים ומת בצאתם בשנה שני' כדכתיב במרגלים סר צלם מעליהם ואחז"ל שמת איוב מגינם והי' טרודים באבלו וקברתו כמבואר. אלא שצל"ע הרי אחז"ל ג' הי' בעצת הבה נתחכמה לו איוב ששתק נידון ביסורים. וכתיב וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ואח"כ ויקם מלך חדש וא"כ כבר מת לוי שחי קל"ז שני' כדכתיב פ' וארא. וא"כ הי' זה אחר ירודתם למצרים יותר מתשעים שנה צא וחשוב. ואיוב שנולד ברדת יעקב למצרים הי' אז בן תשעים והי' בעצה ושתק ונידון אח"כ ביסורין יב"ח ושוב חי ק"מ שנה כדכתיב וא"כ לא מת בשנת מרגלים. וצ"ל מיד שמת יוסף שזה הי' אחר ע' שנה לרדתם כמבואר שהי' יוסף בן ל"ט ברדתם וחי ק"י שנה וא"כ הי' איוב קרוב בן ע' שנה ואז מיד נתיעץ פרעה ונידון איוב ביסורים ומ"מ לא הפיק פרעה זממו עד שמת כל הדור ההוא ואז הוציא מחשבתו אל הפועל. והנה מיד שמת יעקב הרגישו השבטים שאין לב פרעה עוד שלם וסופו לא יהי' טוב ע"כ פירש"י ר"פ ויחי שנסתמו עיניהם מצרת השיעבד לא משיעבד אלא כלו עיניהם מדאגת סוף הדבר שיהי' שיעבוד. וכשמת יוסף נתיעץ ולא הוציא מחשבתו אל פועל רע עד שמת לוי ואז התחיל קצת ובפה רך ונמשך עד לידת מרים דהיינו פ"ו שנים האחרונים שאז התחיל וימררו חייהם שע"כ נקראת מרים. וכמו ה' שנים אחר לידתה הי' גזירות היאורה תשליכוהו וגירש עמרם וחזר ועשה לקוחין ונולד המושיע בשמונים שני' האחרונים וכשהי' בן י"ב הרג את המצרי וברח כמ"ש רמב"ן פ' שמות ועמד בבריחות ס"ח שני' וחזר למצרים וגאל ישראל. נמצאו שנותיו של מרע"ה י"ב קודם בריחה וס"ח אח"כ וסימן כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף