חנוכת התורה/פרשת נשא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
(הופנה מהדף חנוכת התורה/קכד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך





חנוכת התורה
משך חכמה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חנוכת התורה TriangleArrow-Left.png פרשת נשא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה - פרשת נשא

קכד[עריכה]

במסכת סוטה (דף כו.) תניא ר' עקיבא אומר ונקתה ונזרעה זרע אם היתה עקרה נפקדת אמר לו ר' ישמעאל אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו אלא מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה זרע שאם היתה יולדת בצער יולדת בריווח נקיבות יולדת זכרים וכו'. והקשו בתוס' (ד"ה אמר) דלר' ישמעאל נמי יקשה אם כן יסתרו כל היולדות בצער וכו' עיין שם.

ויש לתרץ דהנה באמת לכאורה קשה על ר' ישמעאל דאמר אם כן יסתרו כל העקרות דילמא דוקא היכא דנסתרה בלא כוונה כדי שתפקדה בכהאי גוונא הוא דמועיל לה שתלד אבל אם סותרת עצמה בכיוון שתהא יולדת אפשר דאינו מועיל.

וצריך לומר דעל כרחך הסברא נותנת אף דמכוונת לזה גם כן מועיל דהא כולי עלמא יראו דלא בדקו לה המים ואם כן ידעו דלא זינתה ומזה לא ידעו דהיא עשתה בכיון כדי שתלד רק יסברו דבאקראי היתה הסתירה אם כן יהיה התורה חס ושלום בעיניהם כפלסתר. משום הכי היה סובר ר' ישמעאל דהסברא נותנת דמועיל בכל ענין.

אך קשה דילמא לעולם היכא דמכוונת לכך אינו מועיל והא דלא יהיה התורה כפלסתר בעיני הרואים זה אינו דהא אפשר שיאמרו שמא הבעל אין מנוקה מעון להכי לא בדקו המים אף שהיא זינתה. כדאיתא והאיש מנוקה מעון אז והאשה תשא עונה. וצריך לומר דמכל מקום הבעל בעצמו שהוא יודע בעצמו שהוא מנוקה מעון אם כן יהיה התורה בעיניו חס ושלום כשקר משום הכי מועיל לה אף במתכוונת לכך. אך עדיין קשה דילמא היכא דמכוונת לכך אינו מועיל כי העולם יתלו בבעל ואי דלגבי הבעל יהיה התורה כפלסתר זה אינו הא הבעל יכול שוב לתלות בבנים דהא איתא (סוטה מז:) אם יש לה בנים והם אינם מנוקים מעון גם כן אין המים בודקים אותה. אם כן מצינן למימר דהבעל יש לו לתלות בבנים. והבנים יש להם לתלות בבעל. אך כל זה באם שיש לה בנים אבל עקרה המסתרת ודאי צריכה שתהא נפקדת כנזכר לעיל כדי שלא יהיה התורה בעיני הבעל כפלסתר דהא אם אין לה בנים שוב אין כאן במי לתלות. אם כן שפיר קשה על רבי עקיבא אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו. אבל על ר' ישמעאל לא קשה מידי דאם כן יסתרו כל היולדת בצער. כי למה תסתרת הלא במכוונת לכך יש לומר דאינו מועיל. דהא כאן אין לומר כנגד הרואים דהא הם יתלו בבעל. ואין לומר כנגד הבעל עצמו שהוא יודע שהוא מנוקה מעון. הלא הבעל יש לו גם כן במי לתלות היינו בבניה כנזכר לעיל אם כן מיושב קושית התוס':

ועל דרך זה יובן היטב דברי הגמרא במסכת ברכות (לא:) דאמרינן שם שאמרה חנה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי ואין אתה עושה תורתך פלסתר. ואם ראה תראה וכו' ועל כרחך תפקדני בבנים דהא כתיב ונקתה ונזרעה זרע וכו' עיין שם. וקשה על הלשון שאמרה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי דמשמע דכולי עלמא ידעו הלא הסתירה הוא בסתר. אך לפי הנזכר לעיל אתי שפיר דהסתירה יהיה באמת בסתר. אך כל העולם אף שהם לא יעשו תורתך פלסתר בעבור שיתלו בבעלה שהוא אינו מנוקה כנזכר לעיל. אבל הוא בעצמו יודע שהוא מנוקה מעון ואין לו במי לתלות:


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף