חכמת אדם/קלג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png קלג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מה יש בין ריבית דאוריי' לריבית דרבנן (סי' קס"א)

א כל ריבית דאורייתא נקרא ריבית קציצה ואם לקח יוצא בדיינין דכתיב ווחי אחיך משמע לא תקח ואם לקחת אהדר לי' כי היכי דליחי וגז"הכ הוא אע"פ שאין כאן גזל שהרי מרצונו נותן לו אבל אין ב"ד יורדין לנכסיו ואם כבר החזיר הריבית עפ"י ב"ד או מעצמו ואח"כ חזר ותפס משל לוה בעד הריבית יורדין לנכסיו דהא הוי ליה גזל וכן אם בתחלה לקח ר"ק בע"כ של לוה (חוץ מפחות משוה פרוטה דאפי' למ"ד דהיי דאורייתא אינו יוצא בדיינין שאיני חשוב) וכל ריבית דרבנן נקרא אבק ריבית דאע"ג דאסור ללוה ליתן ולמלוה לקבל מ"מ אם עברו איני יוצא בדיינין אבל אם בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר מלבד ריבית מוקדמת ומאוחרת המבואר כלל קל"א בסי' ח' ט' דאפי' לצאת ידי שמים איני חייב להחזיר אבל אם לא נתן הלוה מדעת או אפילו אם המלוה הוציא כבר מן הלוה ע"י דיני או ע"פי טעות ב"ד יוצא בדיינין אבל אם כבר נתן הלוה מדעתו ורצונו ואח"כ תפס הלוה משל המלוה מוציאין מן הלוה ונותנין למלוה שהרי מ"הת אין כאן ריבית והוא נתן לו מדעתו ה"ז ממונו של המלוה ונמצא זה גזלו ואם נתנו לו שטר על הא"ר קיי"ל שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי (קס"א סעי' ב"גד) וכל דבר שאינו אפילו א"ר אלא דאסור משום הערמת ריבית מחוייב לסלק (סי' קס"ג סעי' ג' וסי' קע"ז סעיף י"ד):

ב היכא דהוי א"ר כדלקמן כלל קל"ו סי' א' י"א שאפי' אם לא פרע עדיין ותובע הלוה שינכה לו מחובו שיעור הריבית לא מנכינן לי' שאם אתה מנכה לו הוי כאלו מוציא ממנו ודומה למשכנתא בכלל קל"ה סי' ט' וי"א דדוקא במשכנת' דהמלוה מוחזק בהמשכון והקרקע ת"י היא והלוה מסר לו על דעת שהפירות יהיה שלו נחשב סילוק בלא מעות כאלו מוציא ממנו משא"כ בשאר מקומות וכ' הרמ"א דכן עיקר (סי' קס"ו סעיף ג') וכל אבק ריבית דבשטרא מנכינן ליה ולא מגבינן ליה דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי (סי' קס"א ש"ך ס"קה):

ג הבא לעשות תשובה מעצמו בלא כפיות ב"ד ולהחזיר הריבית אם הוא דבר שהוא בעין מקבלים ממנו וצריך להחזיר לו הדבר כמו שלקח ממנו ולא תמורת כספו (סעיף ט') ואם אינו בעין ורוב עסקו ומחיתו הוא בריבית אע"ג שהוא חייב להחזיר כדי לצאת ידי שמים מ"מ כל המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו כדי שלא לנעול דלת בפני בעלי תשובה ואם הלוה חייב לאחרים ואין לו במה לפרוע מותר לקבל כדי שיפרע לבעלי חובו (כ"כ הש"ך בח"מ סי' שס"ו בשם ס"ח) ודין החזרה עיין בי"ד סי' קס"א סעיף ח' ט' י':

ד לקח ר"ק ומת אין הבנים צריכין להחזיר דלדידיה אזהיר רחמנא לא תקח מאתו כו' ולא לבניו וע"ז נאמר יכין רשע שהוא האב וילבש צדיק שהם הבנים אבל אם הוא דבר מסויים כגון פרה וטלית וכיוצא בו כל דבר שהוא בעין אם עשה אביו תשובה אלא שלא הספיק להחזיר חייבין בניו להחזיר משום כבוד אביהם שלא יאמרו זהו דבר שלקח פלוני בריבית דכיון דעשה תשובה חייבין בכבוד אביהם אבל אם מת בלא תשובה א"כ אין חייבין בכבודו כמבואר בדין כיבוד אב ולכן א"צ להחזיר (סי' קס"ח סעיף ו'):

ה שטר שנכתב בו ריבית בין דאורייתא בין דרבנן ונכתב בו הקרן לבד והריוח לבד גובה בו את הקרן ומי שבא לידו יקרענו (אם אינו במקום שמתירא שיעלילו עליו) דחיישינן שמא יגבה הריבית ועוד שהרי המלוה עובר בקיום השטר אבל אם אינו מפורש אלא שכולל הקרן עם הריבית אינו גובה בו אפילו הקרן דגזרינן שמא יגבה הריבית בתורת קרן ואם הלוה מודה י"א דגובה (וע' בח"מ סי' נ"ב) ומ"מ א"צ הלוה ליתן שום דבר מהריוח שהרויח במעות של המלוה אפילו הרויח הרבה אלא שראוי לקנסו ליתן מהריוח לעניי העיר (ש"ך ס"ק כ'):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.