חכמת אדם/טו

חכמת אדם ‏ טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דין גולגולת ומוח וחוט השדרה (סי' ל"א ל"ב)

א עצם הגולגולת שנפחת וחסרה ממנו אפי' רק כסלע מצומצם טריפה ושיעור סלע הוא שליש טפח דהיינו אצבע ושליש אצבע (ושיעור אצבע מבואר לעיל כלל י"ד) ואפי' גם הקרום העליון של מוח קיים ואין הטריפות מחמת עצמו אלא דקים להו לחז"ל דכיון שיש בו חסרון כ"כ סוף הקרום של מוח ליפסק אבל בפחות מסלע כשר אף בזמן הזה אע"ג דאין אנו בקיאין בבדיקה דכיון שהחסרון קטן לא חיישינן שתנקב הקרום של מוח בבהמה שקרומיה קשים ואין צריך בדיקה כלל ונ"ל דוקא אם נפחת מעצמו מחמת חולי אבל אם נפחת ע"י הכאת קוץ וכיוצא בו ודאי דצריך בדיקה מדינא כמו בסי' ל"ב סעיף ו' ולדידן דאין בקיאין טריפה:

ואם נקבו נקבים קטנים שיש בהם חסרון מצטרף עם השלם שביניהם ושיעורן כסלע (והפ"ח דעתו שאין מצטרף השלם) ואם אין בהם חסרון לא פסלו בגלגולת וצ"ע (סימן ל' וע"ש ש"ך ס"ק ד'):

ב ובעוף המים כגון אוזא ובר אוזא אפילו לא ניקב העצם אלא כל שהוא טריפה דכיון שעורו רך אפילו בנקב כל שהוא סוף הקרום ליפסק. ובעוף היבשה מדינא שוה לבהמה דאינה טריפה עד שיחסר מגולגולת לפי ערך סלע בבהמה הגדול לפי גדלו. והקטן לפי קטנו. ואם הכתה אותה חולדה בשיניה (דאילו ביד בלא"ה אסור משום דרוסה) או שהכתה בקוץ וספק אם ניקב המוח מדינא מהני בדיקה (כדאיתא בש"ע סי' כ') אבל עכשיו שאין אנו בקיאים בבדיקה לכן כל עוף אפי' מיבשה כתרנגולת וכיוצא בה אם ניקב הגלגולת אפי' כ"ש טריפה מספק שמא ניקב הקרום של מוח (שם):

ג תרנגולת שניקב עצם הגולגולת ואח"כ נתרפא ונתחברו עצמות עד שאין ניכר שום סדק ונקב טריפה (פ"ח שם ס"ק ח') ונ"ל דאע"ג דכל טריפה שאינו מחמת עצמו מהני לה סתימה כדלעיל כלל י"ד סימן י"ח בטרפש הכבד. שאני התם דאנו רואין הכבד שהוא בשלימות אלא כ"ז שלא נסתם הנקב כיון דסוף הכבד להנטל חשבינן ליה כאלו כבר ניטל ולכן כשנסתם אין סופו להנטל וכשר אבל הכא כיון דאין אנו בקיאים בבדיקה וא"כ חיישינן שמא כבר ניקב הקרום ומאי מהני סתימת הנקב שבגולגולת שאפי' אם ידעינן שנסתם הנקב שבקרום אפ"ה טריפה דהוי קרום שעלה מחמת מכה:

ד מין אווזים שלאחר שמסירין הנוצות מעל ראשיהם נראה גומא על הגולגולת והעור שעל הגולגולת שלם וכאשר חותכין העור נראה בגולגולת כמין נקב וסדק ומגיע עד הקרום של מוח ויש סימן בראשיהם שיש על ראשה נוצות זקופים למעלה כעין כרבל (ובל"א שעפליך) וניכר שמתולדותם הוא כך כי העצם במקום הסדק לא היה חד כמו שרגיל נהיות כשהוא ע"י שבירה אלא היה חלוק ושלם בכל סביבותיו וחיות יותר מי"ב חדש ומטילות בצים. בתשובת צ"צ סימן ע"א מכשיר בפשיטות. והפ"ח בסימן נ' אינו מכשיר אלא בהפסד מרובה וכן כתב הכו"פ דבמקום דליכא פסידא יש להחמיר אם לא שכבר חי י"ב חדש או שהטילה בצים אז המיקל לא הפסיד ות"ח יחמיר על עצמו (ועיין כלל י"ד סי' י"ג):

ה בד"א בחסרון הגולגולת אבל בהמה או עוף שנתרוצץ (פרש"י שהוכתה מכות רבות ולא נפחתה ויש שפירשו שהוא קרוב לשבירה אעפ"י שעדיין לא נשברה י"א שנסדק ועיין עוד פירושים בתב"ש) רוב עצם גולגלתה בין ברוב גובהה ובין ברוב הקיפה דהיינו מן העינים עד קרנים כל השטח הוא הגובה וההיקף של כל אותו מקום נקרא רוב הקיפו ולפעמים נתרוצץ רוב אותו מקום מן עינים עד קרני' וזה נקרא רוב גובה אעפ"י שרוב הקיפו קיים או שנתרוצץ רוב היקף איתו מקום אבל השטח מן עינים עד לקרנים שלם (ט"ז ס"ק א') אעפ"י שגם קרום העליון קיים טרפה וזו טרפה מחמת עצמה ולכן אפי' המקילין בנפחתה הגולגולת אפילו בכסלע (ר"ח ובעל העיטור עיין בטור וב"י) אבל בזה כ"ע מודים דטרפה דיותר כאיב לה בנחבסה מבנפחתה (שם) דלא כלבוש וכ"כ הכו"פ וכן מוכח בריש אלו טרפות דפריך הגמרא למה לא קחשיב גולגולת שנחבסה והקשו בתוספות למה לא פריך דליחשב חסרון הגולגולת ומשום קושיא זו ס"ל לר"ת באמת דחסרון גולגולת אפי' יותר מכסלע כשר. ושאר הפוסקים וגם התוספות שם סבירא להו בחסרון כסלע טרפה והא דלא חשיב להו היינו משום דחסרון הגולגולת אינו מחמת עצמו אלא מחמת הקרום (עיין בתוספות ובערובין דף ז' בתוספות שם) ואם כן מוכח דגולגולת שנחבסה היא טרפה מחמת עצמה:

ו המוח יש לו שני קרומים האחד הוא עליון והוא קצת עב ומחובר לגולגולת מבפנים והשני הוא הנקרא קרום התחתון שהמוח מונח בתוכו והוא דק מאד ואינו ניכר לגמרי נראה כמוח עצמו (פא"ט דף מ"ה ורש"י שם) אם ניקב התחתון נקב מפולש טרפה לכ"ע אבל אם ניקב העליון לבדו כשרה כן סתם ב"י בש"ע סי' נ"א אבל אנו נוהגין עפ"י רמ"א דאפילו ניקב העליון לבד טרפה אם לא במקום הפסד מרובה וכן הסכים הפ"ח וכל אחרונים מחמירין אף במקום הפ"מ (סימן ל"א):

ז אם יש בגולגולת נפוח ועצם הגולגולת שלם וכן אם יורד דם מחמת שנקרע העור והעצם קיים כ"ז כשר אפילו בעוף המים (ט"ז ופרי חדש שם):

ח המוח עצמו אם נשפך כמים או כדונג אעפ"י שהקרום קיים ואינו חסר כלום טריפה ואפי' לא נתמסמס הרבה רק מעט ממנו אפ"ה טריפה שכיון שהתחיל להתמסמס סופו להתמסמס כולו וסופו שינקב הקרום אבל אם אינו נתמסמס אלא שנרקב או נתמעך והמוח מתנדנד. ואפי' חסר ממנו קצת כל שאינו נחסר עד שכיוצא בו בחוט השדרה אלו היה יוצא למעלה מידו נכפף ונופל כשר וכ"ז שעכ"פ נשאר המוח במהותו ומראיתו אלא שנתרכך ונעשה צלול כמים אבל אינו מים ממש:

ט אבל אם נמצא מים ממש במוח אפי' צלולים והמוח מקיף המים סביב שלא היו מים מגולים כלל אפי' לקרום כשרים אע"פי שנחסר מהמוח כשיעור המים דכיון דהמוח מקיפו אין סוף הקרום ליפסק והדר בריא וה"ה אם היו המים מונחים בתוך שלחופית (פירש כעין כיס) קטנה כיון שהמוח מקיפה שלא היתה מגולה אפי' לקרום כשרה אע"פ שחסר מן המוח אבל אם השלחופית מונחת בין הקרום והגולגולת או בין מוח לקרום טריפה ודוקא בשלחופית דכיון שכבר גדלה החולי כ"כ עד שנעשה שלחופית יש לחוש לנקיבת הקרום אבל אם נמצא מים בין קרום לגולגולת ואנו רואים שהמוח שלם בכל צדדיו ולא נחסר ממנו כלום דעת הט"ז והסכים עמו הכו"פ דכשר. ובהפסד גדול ויש צדדים בלא"ה להתיר או בתערובות יש לצרף דעתם לעשות ממנו ספק דפלוגתא (ולדבריהם צ"ל כמו שכתבתי דבשלחופית יותר מסתבר לאיסור ובהג"א סי' י"א משמע קצת כדבריהם שהרי כתב תחלה מעשה דראב"י במים ואח"כ כתב מעשה דשלחופית וסיים בשלחופית מגולה או בין קרום לגולגולת ולא כתב סתם אבל אם היו מגולים דהי' משמע דקאי גם על מים. משמע דבמים אע"פ שמונחין בין קרום לגולגולת כיון שהמוח שלם כשר אך מדברי או"ה כלל נ"ד סי' ח' משמע דמים גרוע משלחופית שכתב וז"ל נמצא אפי' מים זכים בתוך המוח טרפה בכל ענין אפי' הן תוך שלחופית והמוח מקיף אותה כו' עכ"ל מדכתב במים זכים טריפה בכל ענין וסיים אפי' בתוך שלחופית ומוח מקיף ש"מ דס"ל דמים גרע משלחופית וכ"כ הש"ך בס"ק ד' דמים גרע ודברי כו"פ תמוהים שהסכים לט"ז והעתיק גם דברי הש"ך):

י אם פתחו הראש קודם שנידע הריעותא והי' ספק אם היו המים מכוסה במוח או לא טרפה (ועיין כלל י"ד סי' כ"ד) על כן יש ליזהר כשפותחין הראש שיפתחוה בדרך שיכול לראות אם המוח מקיף אם ימצא שם מים ומ"מ אין צריך לבדוק אח"ז דסמכינן ארובא ויכול להשליך הראש או למכרו לנכרי בלא פתיחה. ודוקא במקום שאין אנו רואים שום ריעותא לפנינו אבל אם יש כאן ריעותא דהיינו שהבהמה בחייה היתה מנענעת בראשה (שקורין שווינדל) פשיטא שיש לאסור עד שיתברר בפתיחת ראשה (שם):

יא אם נמצא מים בראש כבש א' דמטרפא ביה ולא נודע מאיזה כבש הוא אם הוא הפסד מרובה והוא גברא שמכיר בעצמו שלא יטעה בדמיונות אז יש לבדוק בחוט השדרה של כבשים וכל כבש שנמצא בו מים במוח שבראש יהיה מים בחוט הנמשך מהמוח לשדרה ותולין שהראש הוא מאותו כבש להתיר האחרות וכן אם מקיף הראש לצואר של אחד מהכבשים ונמצא החתיכה דומה ומכוונת יפה יש לסמוך ע"ז להתיר האחרות ובלבד שיהי' מתון בדבר ויכנוף כל הבקיאים שלא יבא לידי טעות ח"ו (סי' ק"א ע"ש בט"ז):

יב אם נמצא תולעת בקרו' המוח והמוח קיים ואין בקרו' התחתון רושם ולא קורט דם אפילו להסוברים דבניקב קרום העליון לבד כשרה מ"מ הכא טרפה מספק ואפילו בה"מ אע"ג דבריאה וקורקבן קיי"ל בתולעים להכשיר דאמרינן אחרי שחיטה פירש שאני ריאה דבעוד שהבהמה חיה אי אפשר לתולעת לנקוב מתוך שהריאה מרחפת תמיד ובקורקבן קרומיו קשה משא"כ בקרומי המוח כיון שהם דקים מאוד חיישינן שמא נקבו מחיים ואם לא נמצא רושם לא בעליון ולא בתחתון והתלועים מונחים בין קרום עליון לגולגולת יש להכשיר בהפסד מרובה (רש"ל ופרי חדש) אבל אם נמצא חוץ לקדרה כגון בחוטם אפילו פי התולעת לגבי חוץ וא"כ נראה שהי' על המוח. מ"מ כשר מטעם ס"ס שמא נתהפך התולעת ולא הי' במוח ואת"ל הגיע שמא לא ניקב הקרום ואפילו בדיקה א"צ. ומ"מ אם נמצא רושם או קורט דם בקרום טרפה (פרי חדש):

יג עצם שהמוח מונח בתוכו יש בו חלל גדול כמו קדרה ויש על פיה כלפי הצואר כמו ב' פולין. וכל מה שיש מהמוח בתוך הקדרה עד הפולין והפולין בכלל נידון בכלל מוח ונקיבת קרומו במשהו ומשם ואילך נידון כחוט השדרה ויתבאר דינו אח"ז:

יד חוט השדרה שנפסק רוב היקף עור החופה את המוח אע"פ שכל המוח קיים טרפה אבל בנקבים סמוכים זה לזה בהיקף אע"פ שע"י טרוף יהי' רוב בהפסד מרובה אפשר להקל (עיין ש"ך ופרי חדש) וכן אם נסדק העור לארכו ונשאר ממנו שלם מעט מלמעל' ומלמטה כשר ואם לא נשאר כלום לא מלמעל' ולא מלמטה בהפסד מרובה יש להקל (כ"כ הב"י וכ"מ מסתימת הפוסקים ומש"כ הפ"ח שבכ"מ כ' דבעינן שיור ליתא אלא שהניח בקושיא ועיין שם) (סימן ל"ב) נשברה השדרה ולא נפסק החוט כשרה (סוף סי' ל"ב):

טו אם לא נפסק רוב היקף העור אעפ"י שנפסק כל המוח שבפנים או שנתמעך המוח שבתוך החוט ומתנדנד הואיל ועורו קיים כשר וכן אפילו אם נחסר קצית מהמוח ונתרוקן אלא אם מעמידו יכול לעמוד כשר:

טז אבל אם נימוס המוח כ"כ עד שנעשה כמים ואלו היה החוט נקוב היה יוצא או אינו נשפך אלא שנימוס כשעוה עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ונכפף ולא היה יכול לעמוד או שהוא עב וכבד אף על פי שלא נתרכך מבפנים אלא מחמת עוביו וכבדו אם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד טרפה דאז סוף הקרום לנקוב:

יז חוט השדרה כשמגיע עד הירכים מתפצל פצול אחד לצד ימין ואחד לצד שמאל וכן בהרבה מקומות ועד פי הפצול הג' ועד בכלל הוא מעמיד הבהמה ואם נפסק עד שם דינו בכל דבר כחוט השדרה בכל הטריפות שנוהג בחוט ואפי' אם נפסקו הפצולים מפרשה ראשונה ושניה טרפה שגם הם בכלל חוט השדרה אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי כשר אבל פי פרשה שלישית דינו כחוט ואם נפסק שם טרפה ומפי פרשה ג' ואילך תשש כח השדרה וירכים מעמידין אותה ואפילו נפסק החוט אינה מתה (שם):

יח בעוף טרפות החוט עד בין האגפים דהיינו התחלת המקום שהם מחוברים בגוף כן סתם הב"י בש"ע ואנו מנהגינו עפ"י רמ"א להטריף עד מקום כלות שכיבת עצם המחובר לגוף אם לא בהפסד מרובה (שם):

יט בהמה או עוף שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה כשרה דכיון שהלך המקל על פני כל אורך השדרה א"א שיכה בכח ולכן לא חיישינן שמא נפסק החוט אבל אם יש במקל קשרים חוששין למקום הקשרים וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה אעפ"י שהכה לאורך השדרה חיישינן שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן אם נפסק המקל בשעת הכאה לפי שבמקום שנפסק המקל עושה חבורה כמו בראש השרביט וכן אם הכה לרוחב השדרה חיישינן ובכ"ז חיישינן לרסוק איברים כדין נפולה ועיין לקמן כלל כ"ו וה"ה כאן והיינו אם נפלה לארץ מכח הכאה זו וי"א אפילו בלא נפלה לארץ אפ"ה יש לה דין נפולה לכל דבר ואם שחטה בתוך מע"ל טרפה אם לא הלכה:

ואפילו אם הלכה ד' אמות הילוך יפה דבנפולה סגי בהכי ואין צריך שום בדיקה מ"מ בזה חמיר טפי דעכ"פ צריך לבדוק בחוט השדרה כיון דעיקר כח הכאה היתה שם אלא דבזה אפילו בזמן הזה יש לסמוך על בדיקתינו ואם הלכה הילוך יפה ד' אמות ובדק בחוט השדרה ונמלא שלם כשר (ט"ז ופרי חדש וכרתי ופלתי):

כ בהמה או עוף שגוררת רגליה אם לא ידענו בה שום ריעותא מה שגוררת רגליה לא חיישינן שמא נפסק החוט דזה לא שכיח אלא תלינן שיש לה חולי שגרונא (ר"ל כאב רגלים) דזה שכיח ולכן א"צ אפילו בדיקה וכן הקונה אווז מן השוק ואינה יכולה לילך או לעמוד מותר לשחטה מיד וא"צ לא שהייה מע"ל ולא בדיקה דתלינן שבא לה מכאב רגלים כיון דלא חזינן בה שום ריעותא ושגרונא שכיח ולעולם תלינן בדבר המצוי בין להקל ובין להחמיר (ועיין בשער חזקה סי' ט' וסי' כ"א) אבל אם נודע שנפלה טרפה מספק לדידן וגרע טפי מנפולה לקמן בדין נפילה דהתם מהני כשהלכה ד' אמות הליכה יפה אבל כיון שגוררת רגליה לא מקרי הילוך וא"כ היה צריך בדיקה וא"א בקיאין בבדיקה (שם) יב ונ"ל דאפילו לא נפלה ממקום גבוה י"ט כיון דיש לה ריעותא ואינה יכולה להלוך טרפה וכ"כ בתב"ש ואמנם מלאתי באמ"ו בנ"ב סימן כ"ב מסיים דהסומך על משמעות הט"ז בסי' כ"ח סק"א והש"ך סי' ל"ב ס"ק י"ז דמשמע גם כן מדבריו דפחות מי"ט אין בו חשש אין לתפוס עליו בכך ואני לא זכיתי להבין ראייתו ועיין בב"א):

כא כבר כתבנו בכלל י"ד דאין שינוי מראה פוסל רק בריאה וכליות ולכן אם עור של חוט השדרה הוא שחור והמוח שבפנים הוא שלם בלא שום ריעותא כשר. אכן אם העור לקוי מחמת השנוי מראה ברוב היקף עור החופה את המוח טריפה (עיין בפ"ח בק"א):

כב עוף שצווארו מעוקם כאילו היה המפרקת נשבר ונתרפא בודקין אותו אם החוט שלם בתוכו ואין בו ריעותא וריקבון וכיוצא בו בהפ"מ יש להכשיר ואם יש בו ריעותא טרפה דחיישינן שמא נשבר מפרקת או נפסק החוט (ט"ז סי' כ"ז):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.