חיי אדם/ב/קו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חיי אדם TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קו

הלכות חול המועד
כלל קו
דין מלאכת חה"מ בכללן

חה"מ אסור במקצת מלאכות ומותר במקצת (עיין רי"ו נתיב ד' ח"ה כללים בזה) לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר ויש מגדולי הפוסקים דס"ל דמלאכה בח"ה אסור מדאורייתא כל שאינה צורך המועד או דבר האבד ויש מגדולי הפוסקים דס"ל דאינה אלא מדרבנן. ומ"מ החמירו חכמים בעונש זה יותר משאר איסורי דרבנן ואמרו המחלל את המועד היינו חה"מ כאלו עובד כוכבים ומזלות. ואמר עוד המבזה את המועדות אע"פ שיש בידו תורה ומע"ט אין לו חלק לעה"ב והמבזה (ר"ל שאינו מכבדו במאכל ובמשתה וכסות נקיה ולכן כל אדם חייב לכבדו לפי כחו וללבוש בגדי שבת (סי' תק"ל)):

ב כל מלאכות שהם לצורך אכילה במועד אע"פ שאסורה ביו"ט כגון הקצירה והטחינה והצידה מותר בחה"מ ולא עוד אלא שמותר לכתחלה להמתין ולכוין לעשותם במועד (מגן אברהם סי' תל"ג סק"א):

ג דבר שאינו צורך א"נ והוא לצורך המועד ואינו דבר האבד כגון שצריך לבגד למועד מותר מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן כמו שנתבאר במלאכת תופר ובונה (תקמ"א):

ד ואם היה דבר האבד כגון שנפל כותל ביתו הסמוך לרה"ר ואם לא יבנהו יגנבו כליו מותר אפי' מלאכת אומן וכן כיוצא בזה. ומ"מ כל מה שיכול להקל בטרחא יעשה (סימן תקל"ז ותק"מ) ולא נקרא דבר האבד אלא כשעיקר הדבר נפסד אבל בשביל מעט תוספות קלקול לא מקרי דבר האבד ולכן אסור לתקן מלבושיו ומנעליו אע"פ שיתקרעו מעט יותר אבל אם יתקרעו ויקלקלו הרבה מותר דהוי הפסד גדול (סימן תקמ"א ט"ז) ומ"מ ישנה קצת (א"ר):

ה ספק דבר האבד מותר [א] ול"נ שיעשה ע"י נכרי (סימן תקל"ז):

ו מלאכה גמורה אפי' לא יהיה בנמצא אחר המועד כגון ללקוט פירות לצורך אחר המועד אסור ואע"ג שיהיה לו ריוח מזה דאעבורי רווחא לא מיקרי פסידא אבל לקנות ולמכור כיון שאין זה מלאכה גמורה אם אינו בנמצא לאחר המועד מותר לקנות ולמכור (תקל"ג) מ"א ס"ק ו' סימן תקל"ט) וכיון דמותר לקנות אף ע"פ שצריך לעשות כלים לזה כגון שקונה יין וצריך לחביות והוי מלאכ' גמורה מ"מ מותר (סימן תקל"ט סעי' ט'):

ז כל המלאכות שהם לצורך המועד כשעושין אותן אומניהם כגון הציידים והטוחנין העושין לרבים למכור בשוק צריכין לעשית בצנעה שלא יהיה נראה שעושה לצורך חול כיון שעושים הרבה (סימן תקל"ג):

ח צרכי רבים מותר לעשותם בח"המ ויש בזה ב' התירים (א) במעשה הדיוט אפילו א"צ עתה במועד (ב) מעשה אומן דוקא אם צריך לה במועד ובב' התירים אלו מותר אפילו כיון מלאכתו ובפרהסיא ובטורח. דכל צרכי רבים אינם נגמרים אלא בשעה שהם בטלים ומתחברים כולם ואם לא יעשו עכשיו יתבטל הדבר ולכן אם יש להם מנהיג שהרשות בידו לעשות לבדו אסור לעשיתו במועד. ולכן הותר לתקן הדרכים להסיר המכשולות ולציין הקברות מפני כהנים ולתקן המקואות. ובורות ומעינות של רבים שנפל בהם עפר ואבנים מותר לתקנם אפי' אין רבים צריכים להם עתה כיון שאינו מעשה אומן אבל לחפור בורות מחדש שהיא מעשה אומן דוקא אם רבים צריכים להם עתה מותר ואם אין צריכי' להם עתה לא יעשו ודוקא צרכי רבים כאלו שהם צריכים לגוף האדם. ומרחץ של רבים לרשב"א מותר אפי' מעשה אומן דחשיב לו צורך המועד ולרא"ש דוקא מעשה הדיוט דלא חשיב לו צורך המועד ושאר צרכי מצוה אפילו בנין בהכ"נ [ב] אם אין לחוש שיתבטל לגמרי אפי' צריך להם עתה אסור לעשות מעשה אומן. בורות ומערות של יחיד אסור לחפור מחדש ואפילו צריך להם עתה שאין לו מה לשתות אלא ממקום רחוק הרבה (כ"ה במ"מ וכצ"ל במגן אברהם) אסור ואם עשויים כבר ונתקלקלו אם צריך להם עתה מותר לתקנם ואם א"צ עתה אסור לתקנם ואפילו להמשיך לה מים דרך חריץ אסור אבל מותר לקבל מי גשמים ולהוליך לבור שאין בזה טורח גדול וכל צורך מצוה המותרת במועד מותר ליטול עליה שכר (תקמ"ד):

ט אפילו המלאכות המותרות אינם מותרות אלא לעשותם לעצמו או לאחרים בחנם אבל בשכר אסור. ודוקא בשכר קצוב אבל בשנותן לו לאכול בשכר מותר ודבר האבד מותר לעשית אפי' בשכר דכשם שהתירו לבעה"ב ליתן מלאכה לפועל שאין לו מה לאכול כדבסמוך ה"נ התירו לפועל שיעשה בשביל בעה"ב (הגר"א) ויש מתירין לצורך המועד אפילו בשכר אם אינו מעשה אומן (תקמ"ב א"ר בשם כלבו) [ג]

י כל מלאכה האסורה במועד מותר לעשותה ע"י פועל שאין לו מה לאכול כדי שישתכר וירויח [ד] (שם) ומ"מ יעשה בצנעה מפני הרואים שלא ידמו שיש לו מה לאכול (סימן תקל"ד מ"א סס"ק ז):

יא נ"ל דכל המלאכות המותרות אסור לעשות בשביל נכרי אפילו בחנם [ה] ולפ"ז אסור לבשל לצורך נכרי לשלוח לו דורון כמבואר בה' י"ט כלל צ"ח:

יב נ"ל דאסור לשכור פועלים נכרים לעשות לו במועד אע"פ שאם לא ישכור עכשיו יצטרך לשלם ביוקר גדול לאחר המועד אעפ"כ אסור [ו]

יג המכוין מלאכתו במועד אפילו בדבר האבד הניחה ב"ד מאבדין אותה ממנו ומפקירים אותה לכל ואם עשה מלאכת אחרים שא"א לקנסו כגון חייט או סופר מקללין ליה ומלקין אותו ואם מת לא קנסינן לבנו אחריו ואם הוא דבר האבד מותר הבן לעשות אותה מלאכה אבל דבר שאינו אבד פשיטא דאסור לעשותה (סי' תקל"ח וע"ש בט"ז מ"א):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.