חיי אדם/ב/נה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב נה

כלל נה
דין טלטול בספינה ובהכ"ס (סימן שנ"ה)

א ההולך בספינה אם אין מחיצות הספינה גבוה י"ט מותר למלאות מן הנהר וגם הספינה היא כרמלי' כיון שאין בגובה י"ט ומות' לטלטל מכרמלי' לכרמלי' ואם הספינה גבוה י"ט ומשוקעת במים עד שלא נשאר משפת המים עד שפת הספינה י"ט אסו' למלאות שהרי מוציא מכרמלי' לרה"י וכן אסור לזרוק שום דבר מהספינ' למים אבל מותר לשפוך מים או מה שהוא רוצה לזרוק על שפת הספינ' וממילא נופל למים דכיון דאין זורק להדי' למים ורק מכחו בא לא גזרו בזה כיון שנתון בתוך כך על שפת הספינה או צדדי הספינ' אבל למלאות מים שא"א בדרך זה אסו' אא"כ יעשה דף ד' על ד' ויעשה בו נקב וממלא דרך הנקב והקילו חכמי' בזה דאמרי' גוד אחית דהיינו כאילו מהחוד ירדו מחיצות מכל צדדי הדף למים והוי כאילו היו מחיצות עד המים וזה לא הקילו רק בספינה שא"א לעשות שם תקוני' כמו בביתו וכן אם אינו רוצה לזרוק על דופני הספינה יזרוק דרך הנקב. ואם משפת המי' עד שפת הספינ' ישא' י"ט וא"כ כשהוא ממלא ע"כ צריך להגביה קצת למעלה מדופני הספינ' וא"כ הוא מטלטל מכרמלית לרה"י או איפכא דרך מקום פטור לפיכך הקילו חכמי' שיוציא זיז כל שהוא חוץ לספינה משום היכר בעלמא ומותר אפי' למלאות (סי' שנ"ה) ואפי' לדעת האוסרין להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור כדלעיל כלל נ"ג סי' א' הכא כיון שיש היכר מותר:

ב ב' ספינות של אדם אחד אפילו של ב' בני אדם וערבו יחד כדין ע"ח וסמוכים זה לזה בפחות מד' טפחים וגם קשורים בענין שאין לחוש שמא ינודו זה מזה מותר לטלטל מזה לזה אפילו אם אין משפת המים לראש הספינה י"ט אבל אם יש ביניהם ד"ט שהוא שיעור כרמלית (עיין בסימן שנ"ד) אפילו הם של אדם אחד אסור לטלטל מזה לזה אם יש ממים לראש הספינה פחות מי' טפחים וכן אם אינם קשורים דחיישינן שמא ינודו ויתרחקו אבל למעלה מי"ט מותר לטלטל אפילו ע"י הושטה ואפילו כשעומדות זה אחר זה דאע"ג דמרה"י לרשות היחיד דרך רה"ר על ידי הושטה חייב כדלעיל כלל נ"ו הכא שאין ביניהם אלא כרמלית מותר כיון שמטלטל למעלה מי"ט שהוא אויר מקום פטור ואפי' אינן קשורים ואם לא ערבו יחד תלי' בפלוגתא דלעיל אם מותר להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור (ובזה א"צ לבדוק כמש"כ תוס' ק"א ע"ב ד"ה פשיטא דאפילו בשל אדם א' לעולם בעינן קשורות דאל"כ חיישינן שמא יתרחקו יותר מד"ט ויהיה כרמלית מפסיק ביניהם) (שם):

ג הולכי ספינות כשרוצים לעשות צרכיהם ישבו במקום המשוטה דשם אינה גבוה י"ט ודינה ככרמלית ומוציא מכרמלית לכרמלית (שם):

ד וכן בית הכסא הבולט ותלוי באויר והצואה נופלת למים או לחפירה לחוץ לעיר ויש בה יותר מבית סאתים והוא שיעור מקום שארכו ורחבו ע' אמה וב' שלישים על ע' אמה וב' שלישים בין שהוא מרובע או ארוך וקצר רק שהוא לפי חשבון זה ואז הוא ככרמלית וא"כ אם יפנה שם הרי מוציא מרה"י לכרמלית יתקן בענין זה שיעמיד דף או קנה פחות מג"ט סמוך לנקב והוי כלבוד לנקב והוי כחורי רה"י בכדי שתפול הצואה עליו קודם שיפול למטה או כשבהכ"ס עשוי כך שהצואה נופל על דופניו קודם שיפול למטה מותר ואע"ג דמכחו נפל לכרמלית לא גזרו בזה רבנן (שם):

ה ומטעם זה נהגו לשפוך שופכין בחצר אפילו הרבה ואפילו החצר קטן מאד אע"פ שיוצאין דרך נקב לרה"ר כיון דרה"ר שלנו יש לו דין כרמלית והוי כחו בכרמלית כיון שנחין מקודם בחצר ובלא"ה ג"כ מותר כיון שאינו מכוין לכך שיצאו ויכולין לבלוע בחצר ואע"ג דיש אוסרין אפי' ברה"ר שלנו מ"מ סומכין על המקילין (סי' שנ"ז ובט"ז ס"ק ה') והרוצה להחמיר על עצמו אם יש בחצר ד' אמות על ד"א שהוא שיעור שמחזקת סאתים מים שאדם עשוי להשתמש בכל יום שיבלע בתוכו אפילו אינו מרובע אלא ארוך וקטן כגון שארכו שמונה אמות ורחבו ב' אמות או אפילו קטן אלא שהוא ימות הגשמים שאין אדם מקפיד על לכלוך חצרו ואינו מתכוין שיצאו לחוץ מותר לשפוך בו כל מה שירצה אבל בחצר קטן ובימות החמה צריך לעשות גומא שתהא חללה מחזקת סאתים דהיינו חצי אמה על חצי אמה ברום ג' חומשי אמה בין אם יעשנה בפנים בחצר או בחוץ אלא שמבחוץ צריך לכסות בנסרים כדי שתהא מקום פטור דאל"כ בטלה לרה"ר ואם עמוק הוי כרמלית אבל כשהוא מכוסה ופיה ברה"י הוי חורי רה"י ויפלו המים מידו למקום פטור ואז יכול לשפוך בו כל מה שירצה אפי' נתמלאה מע"ש שופך לתוכה כיון שעשה כתיקון חכמים (שם בש"ע):

ו בהכ"ס שהוא בין ב' בתים שלא עירבו דינו ככרמלית ואסור לפנות שם עד שיעשה כתיקון הנזכר (בסי' ד'):

ז וכ"ז לכתחלה אבל כשנשבר התיקון בשבת או ששכחו ולא עירבו הבתים או שלא היה לו באפשר לעשות תיקון הנזכר מותר לו לפנות שם דגדול כבוד הבריות והתירו חכמים לעשות איסור דרבנן משום כבוד הבריו' שלא יתבזו (שנ"ה):

ח ונ"ל להקל ג"כ באם ששכח ולא הכין מע"ש דבר לקנח בו או שהכין ונטלו משם או במקום שאף שיכין יקחוהו אחרים מותר להוציא מרה"י לכרמלי' כפי מה שצריך לקנח ובלבד שלא יוציא אפי' לרה"ר שלנו דיש אוסרין אפי' לכרמלי' [א]

ט ואם הוא יכול להזמין לו מאתמול בענין שימצאנו בשבת או שלא עשה לכתחילה תיקון במקום שאפשר לעשות אסור (כ"ז תמצא בסי' שי"ב וסי' שנ"ה) ושאר דינים הנוהגים בהולכי ספינה מבואר לעיל כלל ד' וכלל ע"ו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.