חיי אדם/ב/מט
|
< הקודם · הבא > |
דין רשות הרבים (סי' שמ"ה)
א איזהו רשות הרבים מקום שהוא רחב ט"ז אמה על ט"ז אמה [א] כשוקים שבעיירות וזה נקרא פלטיא ואפילו יש חומה לעיר מכל הצדדין אם השערים מכוונים זה כנגד זה ואין הדלתות ננעלות בלילה ואם ננעלות בלילה הוי רה"י רק שצריכה עירוב וכ"ז שלא עירבו יש לה דין כרמלית שאין רה"ר אלא הנמסר לרבים בכל שעה [ב]
ב כל מקום שהוא מקורה אינו ר"ה שאינו דוחה לדגלי מדבר:
ג מבואות הרחבין ט"ז אמה אע"פ שמקצתן מתקצרין ואין בו ט"ז אמה ה"ז רה"ר שא"א לר"ה להלקט במלקט לפיכך המבואות המפולשין לר"ה ארכן לאורך רה"ר אע"פ שאין ברחבן ט"ז אמה הרי זה ר"ה גמורה היה ארכן מפולש לרחב רה"ר אינן רה"ר. ואלו הן מבואות המפולשין לר"ה שאמרו חכמים בכל מקום (כ"ז הוא לשון רשב"א בעה"ק): נ"ל כוונתו שאם הוא כזה % שהמבוי הוא נגד פלושו ואם כן בני רשות הרבים הולכין דרך המבוי אעפ"י שהמבוי אינו רחב אלא איזו אמות אעפ"כ נחשב כרה"ר אבל לרוחב ר"ה דהיינו כזה % דאין בני רשות הרבים בוקעין דרך המבוי:
ד מבואות הרחבים י"ג אמה ושליש וב' ראשי המפולשין לרה"ר הוי רשות הרבים ודוקא כשבני רשות הרבים עוברין דרך המבוי [ג]
ה היערות לרמב"ם הוי רשות הרבים ולשאר פוסקים הוי כרמלית. וי"א כשדרכים עוברים דרך היער אז אף היער הוי רה"ר דאז דרך רבים לכנוס ביער (כן תירץ הב"ח):
ו הדרכים שעוברים בהם מעיר לעיר אם רחבן ט"ז אמה דינו כר"ה וזהו סרטיא ונ"ל אפילו הדרכים העוברים דרך היערות לכ"ע:
ז תל ברה"ר שנוח להלוך כגון שאינו משופע כ"כ ואינו מתלקט גבוה ד' טפחים אלא בהילוך ה' אמות הוי רשות הרבים ואם מתלקט מתוך י' כתבנו בדין ר"ה שדינו כר"הי:
ח כלי העומד בר"ה אם אין גבוה י' טפחים ורחבה ד' הוי רה"ר דבטל לגבי רה"ר דכלי אין חולק רשות דרבנן לעצמו להיות כרמלית ומקום פטור אא"כ גבוה י"ט ורחב ד' דאז הוא ר"הי דאורייתא:
ט חורים שבכתלים שכלפי רה"ר ואינם מפולשים לפנים אם נמוכים מג' טפחים לקרקע בטל לרה"ר ואם גבהן ג' ופחות מד' דינו כמקום פטור ואם רחב ד' דינו ככרמלית ואם גבהו י"ט ורחב ד' הוי ר"הי:
י כל דבר שהוא בר"ה ואינו גבוה י' טפחים אף על גב שאין דורסין עליו כגון אשפה וצואה אפ"ה הוי רה"ר דכל פחות מג' בטל לקרקע דא"א לר"ה ללקטו ולהחליקו במלקט ואם גבוה ג' טפחי' כיון דלא דרסי עליו רבים אם אין ברחבו ד' הוי מקום פטור ואם רחב ד' הוי כרמלית. היה גבוה ט' טפחים ועד י' כיון דראוי שישתמשו בו רבים דאינו נמוך ביותר ולא גבוה ביותר ולכן י"א דדינו כר"הר (רשב"א). וי"א דדוקא כשמשתמשין עליו רבים אז הוי רשות הרבים ואין חילוק בין רחב ד' או לא:
יא בד"א בעמוד וכיוצא בו דניחא תשמישיה אבל גומא ברה"ר אם אין עמוקה ג' טפחים בטל לרה"ר ואם עמוקה י' טפחים ורחבה ד' הוי רה"י ופחות מי' טפחים אע"ג דמשתמשין בו רבים כיון דתשמיש זה אינו אלא בדוחק שצריך לשחות עצמו ולכן נידונין לפי רחבן שאם רחבה ד' הוי כרמלית ואם לאו הוי מקום פטור. ודע דבכל זה אין חילוק בין שהגומא מלאה מים או ריקנית (וע' כלל מ"ז סי' ה'):
יב אויר רה"ר אינו רק עד י' טפחים אבל למעלה מי' טפחים הוי אויר מקום פטור אבל אם נעץ קנה ובראשו כלי שגבוה י' טפחים ורחבה ד' אף על גב שתחתיו רה"ר מכל מקום הכלי הוא רה"י (במגן אברהם סימן שמ"ה ס"ק ב' יש ט"ס שכתב גם מה שתחתיו הוי רה"י ועיין עירובין ל"ג ע"א תוס' ד"ה דהדר ועיין בביאורי הגר"א):
יג דעת הרבה פוסקים דבזמן הזה אין לנו ר"הר כיון דילפינן מדגלי מדבר וא"כ בעינן שיהיו עוברים בו ששים רבוא וזה לא נמצא עכשיו ודעת גדולי הפוסקים ראשונים דאף בזמן הזה יש רה"ר ולכן כל ירא שמים יחמיר על עצמו אך אין בנו כח למחות ביד הסומכים על המקילין אך צריך ליזהר שגם לחומרא ינהוג כן כמו שנבאר לקמן בסמוך והמיקל בשניהם הרי זה נקרא רשע:
יד המעביר חפץ ד' אמות בר"הר חייב ולכן אסרו חכמים להעביר גם כן ד' אמות בכרמלית:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |