חיי אדם/ב/יב
|
< הקודם · הבא > |
הקוצר
א הקוצר דבר ממקום גדולו בין שקצר ביד או בכלי חייב ובפיו אסור [א] ואפי' אינן מחוברין לקרקע אלא שגדלין על עצים התלושים כמו כמהין ופטריות שקורין שוועמליך וכן עשבים הגדלים על הדלי ששואבין בו מים וכן צרור שעלו בו עשבים התולש מהן חייב (סי' של"ו):
ב כלי מנוקב אפי' מן הצד (רש"י שבת צ"ה) שיש בו זרעים ומונח על הקרקע והגביהו והניחו על דבר המפסיק בינו לקרקע ונמצא שהפסיק יניקתו מן הארץ שמריח הארץ הוא גדל יותר גם זה מקרי עוקר דבר מגדולו וחייב משום קוצר ולרש"י ותוס' חייב מדרבנן. וכבר כתבנו לעיל כלל י"א סי' ד' מחלוקת הפוסקים שי"א דכל כלי עץ דינו כנקוב וי"א כל כלי חרס וא"כ כל הכלים אפי' שאינם מנוקבים אפי' עומדים עכשיו בבית ועליה הוי ספק דאורייתא והתולש מהן הוי שגגת חטאת. ואילן שגדל בכלי שאינו מנוקב אפשר דחייב לכ"ע {{ממ|ע' מל"מ [[משנה למלךפ"א מהלכות בכורים הלכה ט' ובי"ד סי' רצ"ד דחייב בערלה}} ואם הכלי מלא עפר או שמקצת עלין יוצאין חוץ לעציץ לכ"ע הוי מחובר (ועיין עוקצין סוף פ"ב) אבל התולש זרעים מכלי שאינו נקוב פטור דגרע מכמהין ופטריות דהוי עכ"פ גדולי קרקע משא"כ זה לא נקרא גדולי קרקע כלל דאין דרך זריעה שם (מגן אברהם סק"ח):
ג מיני פרחים ועשבים שתוחב בעפר מע"ש כדי שיהיו לחים להריח בהם מותר לאחזם בעלים ולהוציאם ולהחזירם והוא שלא השרישו. וגם אינו רוצה בהשרשתן ואינו מכוין כלל להזריעם (של"ו):
ד בצלים שדרכן להשתרש בעליה שיש בו עפר ונשרשו שם וגם רוצה בהשרשתן התולש חייב אע"ג שכל הבצל מגולה ואין דרך גדולן בכך אבל אם נפלה עליהן מפולת ונתכסו האמהות של הבצלים והעלין מגולין כדרך גדולן אפילו אינו רוצה בהשרשתן חייב (מגן אברהם שם ס"ק י"ג):
ה התולש פירות מן האילן אע"פ שכבר הם יבשים אם העוקצין עדיין לחים חייב לכ"ע ולרמב"ם אפי' אם גם האילן יבש לגמרי [ב] וכבר נתייבשו גם הפירות ועוקציהן חייב ולכן אסור לעלות באילן אפילו יבש לגמרי ואפי' אין בו פירות ולא ענפים דליכא למיחש שמא יתלוש ואפי' בימות החמה שניכר שהוא יבש ממש מ"מ לא פליג רבנן אבל התולש עשבים יבשים לכ"ע פטור [ג] (שם):
ו אסור להשתמש באילן כלל ליקח מה שמונח עליו או ליתן עליו דבר ואפי' אם סל תלוי עליו דהוי צדדין אסור ליקח דבר מן הסל אא"כ הסל תלוי ביתד התקוע באילן דזה נקרא צידי צדדין דאז מותר ליקח מה שמונח בסל אבל לא הסל עצמו ואסור להשען באילן אם היא דק שמניד על ידו אבל אם הוא עב מותר אבל מותר לילך ע"ג עשבים אפי' לחים וכן מותר להשתמש בהן דלא גזרו אלא על אילן (ומ"ש הט"ז סי' של"ו ס"ק ב' כבר דחה אותו בא"ר וכן מצאתי בריטב"א דלא כט"ז) ואם עלה באילן במזיד בשבת אסור לירד עד מוצאי שבת דקנסוהו חכמים. ומותר ליגע באילן ובלבד שלא ינידנו (שם):
ז מטעם זה אסור פירות הנמצאים תחת אילנות בשבת דילמא נפלו היום ואסור אפי' בטלטול שמא יעלה ויתלוש:
ח אסור להריח בפרי שהוא מחובר שמא יאכלנו אבל מותר להריח בשושנים וכיוצא בו כיון דאינן ראוין לאכילה רק להריח והרי יכול להריח בו במחובר לא חיישינן שמא יתלוש (של"ו):
ט ואסרו ג"כ מטעם זה לרכוב ע"ג בהמה ולהשתמש בבהמה או לישב בקרון ובהמה מנהיגה והכל שמא יחתוך ענף מאילן להכות הבהמה שתלך [ד]
י אסור לרדות דבש מכוורת דדומה לתולש. ודוקא אם דבוק לכוורת אבל אם נתלש מערב שבת מותר לרדותו כדי לאכול דבש הדבוק בו מסביב ולענין דבש הצף מבואר במלאכת דש סי' ט' (סי' שכ"א):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |