חיי אדם/ב/מח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב מח

כלל מח
דין המחיצות שעי"ז תהיה רה"י (סימן שס"ב)

א המחיצות שעי"ז תהיה רה"י אפי' הן מקש ותבן או קנים בין שהעמיד הקנים לאורך וזה נקרא מחיצות שתי ובין שהעמידן לרוחב וזה נקרא מחיצות ערב ולא עוד אלא אפי' לא סמך הקנים זה אצל זה אלא שהרחיקן זה מזה ואין בין אחד לחבירו ג"ט דהלמ"מ דכל פחות מג"ט אמרינן דהוי כלבוד ומחובר זה לזה והוי כאילו סתום לגמרי ואפי' העמיד ד' קנים בד' זויות וקשר בהן חוטין לרחבן רק שאין בין חוט לחבירו ג"ט והן גבוהין י"ט ובהקיפן לא יותר מבית סאתים הרי זה מחיצה גמורה ואפי' מדרבנן מותר לטלטל בתוכו וכן אם תולה סדין וכורך מלמטה ומלמעלה בכדי שיוכלו לעמוד ברוח מצויה שלא ינודו כל זה הוי מחיצה גמורה:

ב אפי' אם היה תל גבוה קצת והעמיד עליו מחיצה עד להשלים י"ט הוי מחיצה גמורה כיון שבפנים רואה מחיצות י"ט:

ג אפי' מחיצה של בני אדם העומדים סמוכים זה לזה ואין ביניהם ג' טפחים הוי מחיצה אפי' כשהם מהלכים ואסור לעשות כן בשבת אם הם יודעים שעומדים שם לשם מחיצה אבל כשאינם יודעים כלל שנאספו לשם מחיצה מותר אף על גב דהאדם המקבצן הוא יודע כיון שהוא רק מחיצות עראי מותר אבל כשיודעים איכא זילותא דשבת (רשב"א בע"הק דף ט"ז והט"ז כיון לדעתו) ולכן כשעומד במקום מטונף וצריך לברך אם הוא בחול מותר לעשות מחיצות בני אדם אע"פ שיודעין שהועמדו לשם מחיצה (דברי המגן אברהם ס"ק י"ד מבוארים בלח"מ ס"פ ט"ז באורך):

ד היתה אויר בין המחיצה ובין הקרקע ג' טפחים אינה מחיצה דהוי מחיצה תלויה וכל מחיצה שהגדיים בוקעין תחתיו אינו מחיצה אבל כל שהוא בפחות מג' טפחים אפי' משהו אמרינן לבוד והוי מחיצה וכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה:

ה מחיצה שנעשה על ידי צורת הפתח הוי מחיצה. ודוקא בחצר ומבוי אבל בבקעה לא מהני כשכל ד' רוחות על ידי צורת הפתח (כן הוא בטור ובש"ע סימן שס"א נדפס בטעות (ודוקא ביותר מעשר אבל עד עשר אמות מהני אפי' בבקעה (עיין ברא"ש פ"ק סי' י"ד) אבל אם יש פרצות במחיצות אפי' הרבה פרצות מותר לתקנן ע"י צו"הפ ואפי' כשהפרצות יתירות מעשר אמות:

ו מהו צורת הפתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה או חוט על גביהן. ובלבד שיהיו הקנים גבוהים על כל פנים י' טפחים ולא יהיו מרוחקים מן הארץ ג' טפחים וצריך שיהו הקנים שלמטה מכוונים ממש נגד הקנה שלמעלה ואם הרחיק אפי' כל שהוא פסול ואף על פי שאין קנה העליון נוגע בקנים שלמטה אלא גבוהים מהם הרבה כשר (שס"ג):

ז היה מפסיק בין הקנים של מטה לשל מעלה גג הבולט פסול עד שיעשה נקב נגד הקנים של מטה (ט"ז וא"ר בסי' שס"ג) [א]

ח צריך שיהיה הקנה או החוט שלמעלה דוקא על ראשי הקנים שלמטה אבל אם קשרן מן הצד אפי' סמוך לראשן בענין שבולט מן הקנים שלמטה קצת על הקנה שלמעלה פסול דאין פתח כזה אלא המשקוף מונח על המזוזות [ב]

ט היה פרוץ יותר מעשרה אמות ומחמת סבה א"א לו לעשות צורת הפתח יוכל לתקן בענין זה שירחיק מהכותל קצת ויעמיד שם פס שהוא רחב יותר מהאויר שהניח כדי שיהיה העומד מרובה על פרוץ דאם לא כן אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא ואויר של הפתח ומבטל לפס העומד ולכן לעולם בעינן שיהיה העומד מרובה מצד אחד מן הפרוץ ואז אי אפשר להפרוץ לבטלו ואין בין הכותל לפס פחות מג' טפחים הוי כלבוד ולא נחשב כפרוץ כלל ואפי' אם אין בפס ג' טפחים רק שהוא פחות מן הפרוץ מכל מקום לא אמרינן בזה אתי אוירא ומבטלו (כדמוכח בסי' שס"ג במגן אברהם ס"ק ה' [ג] וצריך עיון ועיין עוד לקמן בדין תיקון המבואות בנ"א סימן ג'):

י קנים הללו אם ירא שהרוח או שארי דברים יפיל אותם מותר לעשותן על ידי סיד מחוי רק שיהיה בו ממשות קצת על כל פנים כחוט אבל מראה סיד לבד ומכל שכן רושם בנתר שקורין קרייד או שאר צבע לא מהני:

יא נ"ל צורת הפתח שהעמיד רחוק מהכותל לא אמרינן אתי אוירא ומבטל ליה שצורת הפתח נחשב למחיצה גמורה כן נ"ל (כדאיתא בסימן שס"ב סעיף י') ואם הרחיק הצורת הפתח מן הכותל ד' טפחים צריך להעמיד אצל הכותל לחי שהרי יש פרצה בראשה [ד]

יב מחיצה הנעשית בשבת ע"י נכרי שלא בשביל ישראל מותר לסמוך עליו ואם נעשה על ידי ישראל אם מחיצה זו היא לחלוק רה"י כגון שהיתה תחלה רה"ר והעמיד שם מחיצה אפי' אינה מחיצה של קבע כגון שהעמיד שם פארוואן וכיוצא בו אם בשוגג מותר ובמזיד אסור. ואם היתה בלא"ה ר"הי אלא שנעשה להבדיל ברשויות דרבנן אפי' במזיד מותר. ונ"ל דהעושה מחיצה במזיד בפני הנר או ספרים לשמש מטתו מותר ביון דאינו אלא מדרבנן ונ"ל דאסור לומר לאחר לפשוט הפרוואן אע"ג שהאחר אינו עושה להתיר שאינו יודע שצריך להתיר התשמיש ואינו דומה למחיצות ב"א בסימן ג' שאין דרך לעשות מהם מחיצה מה שאין כן בכלים שדרך לעשות מהם מחיצה (וכן משמע מלשון רש"י עירובין מ"ד ע"ב ד"ה שלא לדעת ומכל שכן לפי מה שמפרש המ"מ בדעת הרמב"ם ע"ש בל"מ דשלא לדעת ר"ל לדע' העושה וא"כ בהדיא אית' בבריית' אבל לא כלים):

יג אפילו לא ידע מאתמול שיש כאן מחיצה ונודע לו בשבת מותר לסמוך עליו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.