חיי אדם/א/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חיי אדם TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ח

כלל ח
דין שאר ברכות השחר (סי' מ"ו)

א ברכת הנותן לשכוי לא יברך עד היום אם לא כששמע קול תרנגול מותר לברך אפילו בלילה והמיקל לברך אחר חצות לא הפסיד שהרי מברכין על מנהגו של עולם וחרש שאינו שומע לא יברך עד היום (סימן מ"ו):

ב יברך שלא עשני עובד כוכבים ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה ובכל א' יש תוספת שבח שמתחלה מברך שלא עשני עובד כוכבים שאינו חייב במצות כלל ואח"ז עבד אף דחייב בקצת מצות ואח"ו אשה שהיא מזרע ישראל וחייב' בכל המצות ולכן צריך לברך כסדר. ואם הקדים לברך ש"ע עבד לא יברך עוד ש"ע עובד כוכבים ואם הקדים ש"ע אשה לא יברך עוד ש"ע עבד וכ"ש ש"ע עובד כוכבים שיש בכלל מאתים מנה כיון שברך על החמור כ"ש על הקל. (עיין מגן אברהם):

ג אף סומא יכול לברך פוקח עורים שיש לו הנאה שאחרים מראים לו הדרך (פ"ח וא"ר ובמגן אברהם בסימן מ"ו ס"ק י"ד נראה שיש ט"ס וצ"ל להיפך):

ד יברך תחלה מתיר אסורים שכל הלילה היה כמו כפות ואח"כ זוקף כפופים שהוא נגד מה שנזקף ואם בירך תחלה זוקף כפופים לא יברך עוד מתיר אסורים שכבר הוא בכלל (סי' מ"ו):

ה אם בשעה שאמר בא"י היתה כונתו לברך זוקף כפופים יסיים זוקף כפופים אע"ג דאז לא יוכל לברך מתיר אסורים וכן בש"ע עבד ואשה וכיוצא בו ומכ"ש בשאר ברכות שלא יקפיד על הסדר אלא יסיים כמו שחשב בשעה שהזכיר השם (דהא לשיטת רש"י בסי' ר"ע אזל אחר הכונה ונהי דלא קיי"ל הכי אלא דאין הכונה מפסיד מ"מ לכתחלה אסור לעשות כן:

ו ברכת המעביר שינה פותחת בברוך ומסיים בברוך הגומל חסדים והעונים אמן אחר תנומה מעפעפי טועי' כי הכל ברכ' א' ולכן צ"ל ויהי רצון בוא"ו והניעור בלילה (אינו) מברך ברכה זו ואם חזר וישן שינת קבע חוזר ומברך דשינת קבע בלילה על מטתו לכ"ע הוי הפסק ואם קם באמצע הלילה אדעתא שלא לישן עוד ובירך ואח"כ תקפה עליו שינה א"צ לחזור ולברך (פ"ח סימן מ"ו וסי' מ"ז):

ז כשיאמר בלפיכך פסוק שמע ישראל צריך ליזהר שיכוין שאינו רוצה לצאת בזה ידי ק"ש אלא כקורא בתורה דאף דבשעת הדחק מותר לקרות ק"ש ואח"כ יאמר יוצר אור ואהבה מ"מ לכתחלה אין לעשות כן אם לא שמתיירא שיעבור זמן ק"ש ואז נ"ל שיקרא כל ג' פרשיות של ק"ש ויתכוין לצאת ידי ק"ש (ואף שר"י חסיד לא היה אומר רק שמע ובש"כמ י"ל דס"ל דפסוק ראשון לבד הוא דאורייתא אבל לפי מה דקיי"ל דב' פרשיות ק"ש דאורייתא וגם צריך להזכיר י"מ בזמן ק"ש א"כ צריך לקרות כולם):

ח כל ברכות השחר עד ב"ש אם לא בירך קודם שהתפלל יכול לאומרן אחר שהתפלל חוץ מענט"י ואלהי נשמה וכבר כתבתי דנ"ל דיברך ענט"י בתפלת מנחה:

ט הניעור כל הלילה מברך כל ברכות השחר חוץ מענט"י ואלהי נשמה והמעביר שינה. ואם ישן ס' נשמי מברך את כולם וברכת התורה עיין בכלל הסמוך:

י כל הברכות עד פ' וידבר מותר לברך קודם היום אבל פ' קרבנות לא יאמר אלא ביום. והנוהגים לומר פ' עולה וחטאת ושאר קרבנות לא יאמרו עד אחר פ' התמיד או לאחר התפל' דהא אסור להקריב עד שיקריבו התמיד תחלה ולכן בשבת וי"ט אין אומרים פ' שאר קרבנות דקרבנות יחיד אין מקריבין בשבת וי"ט וכן לא בעיה"כ דבזמן הבית לא היו מקריבין שממעט זמן אכילתן:

יא אע"ג דדברים שבכתב אסור לאמרן בע"פ מ"מ כל דבר הרגיל ושגור בפי הכל כגון פ' התמיד וברכת כהנים וק"ש ושירת הים מותר לומר בע"פ אבל דבר שאינו שגור בפי הכל כגון תהלים אע"פ שהוא רגיל נכון שלא יאמר בע"פ ולהוציא אחר לכ"ע אסור (סי' מ"א):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.