חידושי מהריב"ץ/הקדמה
|
< הקודם · הבא > |
אספרה מה שאירע לי זה לערך תשעה שנים שנסעתי במדינות ליטא ונתאכסנתי במלון אחד עם הרב הגדול דק"ק קיפושיק במדינות ליטא. והוליך עמו מבית הדפוס חיבורו אשר חיבר על מסכת קינים וביקש ממני שאקח מאתו במחיר כמה ספרים מהחיבור הלז להביא אתי אל מדינותינו למען שיצא לאור העולם מחיבוריו כי הוא היה לעת זקנתו ולא היה בו כח להוליכם על מדינות פולין. וגם הגיד לי שלא היה מדפיס הרבה מהחיבור הלז להספיק לו על הוצאת לשלוח אותם אל המדינות רחוקות: רק שלא היה בידי לקבל ממנו ספרים הרבה וקניתי מאתו רק עשרה ספרים ובהחזרתי לביתי למדינותינו מכרתי על הדרך באיזה עיירות אחד לאחד לבית המדרש שבעיר ולא ליחידים: ועדיין נשאר תחת ידי מהם עתה אמרתי לזכות את הצדיק בעל המחבר הלז להדפיס שנית את החיבור הלז במדינותינו: בצירוף כמה דפים ממה שחנן ה' אותי. וקראתי אותם חידושי מהריב"ץ כאשר יראו לעין המעיינים בהם בעין שכלם: ובקשתי ששום אדם לא ישיג גבולי בהדפס החיבור הלז הן כולו או מקצתו עד תשלום שמונה שנים מיום כלות הדפוס: עוד זאת אבקש הגם שאפשר שימצא איזה מהדברים שלי בספרים אחרים אל יאשימני המעיין כי השם יודע כי מלבי יצאו הדברים. ואם ימצא אפשר אנא בר מזלי' או אפשר שהם בסגנון אחר אחר העיון. היום יום ג' ט"ז מנחם תקע"ח:
---
שמעתי מפי רבינו הרב הקדוש דק"ק בארדיטשוב:
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו כו'. ואת הקללה אם לא תשמעו. לתקן מלת היום עוד מה שאמר אצל הברכה אשר. עוד הסמיכות והיה כי יביאך אל הארץ ונתתה את הברכה על הר גרזים כו'. הכלל בהקב"ה נכלל כל המדות כדכתיב לך ה' הגדולה כו'. והתחלת הצומצום מהמדות היה אל שהיה רוצה להראות אלקותו לבריאותיו, כי באמת באין סוף ב"ה אין בו ח"ו שום אות וגוון ודיוקנא כלל רק מכח פעולתו ואלקותו נאצל וצמצום בו מידות חסד ורחמים. ונראה מבריאותיו שיש בהם המדות טובות. מכ"ש בו ית"ש וכתיב היום לעשותם. ודרשינן ולמחר לקבל שכרם. ובאמת הצדיק שעובד ה' בכל התפשטות החומר, כמשה רבינו דכתיב ביה לחם לא אכל כו'. אזי מתעבר בו ניצוץ משה ויש לו ברכה ושכר במצוה גופה בעשותה: ואם ח"ו הצדיק לא טוב עשה אזי מאוד ידאג וקללה תחשב לו מחמת מניעת התענוג שיש לו מעשיות המצוה, אבל מי שאינו צדיק אם עושה ח"ו רע אינו מרגיש שום היזק בעשותה, כי אפילו אם עושה מצוה אינו עושה בתענוג כדבעי:
והנה קודם שנכנסו לארץ היה משה עמהם והי' יכולים לעבוד הש"י בבחינת משה משא"כ כנ"ל. וזה ראה אנכי היינו כל זמן שאני אתכם נותן לפניכם היום ברכה היום דייקא אף בעת עשיות המצוה. את הברכה אשר תשמעו הוא גופה ברכה כנ"ל ואת הקללה אם כו'. כי להפך ח"ו מי שאינו עובד ה' אזי אינו מרגיש ברע אם עובר על אחת ממצות יי כנ"ל, אזי ח"ו יבוא קללה בפועל ר"ל וזה קודם ביאת הארץ אבל והי' כי יביאך כו' אז ונתתה את הברכה על הר גריזים היינו שלא יעבדו בבחינת משה כנ"ל וד"ל. וזה קודם ביאת הארץ היה מותר קדשים בכל גבול ישראל כי היה להם בחינת משה וכשבאו לארץ לא הותר רק לפנים מן החומה וד"ל:
ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ויאמר אהי' שלחני: כי לא יתכן שיאמר לו שם הוי' ב"ה כי הוא דיבר עמו: ויאמר השם אל משה, והוא כמשל כשואל לחבירו ראובן מה שמך. אלא הכלל הוא שהשי"ת מושיע את ישראל בעבור התענוג שיש לו מהם. וזה אהיה שלחני שהוא עולם התענוג כידוע וד"ל:
בגמרא אדקטיר לולביך קטור ספינתך. כי העיקר שיתנהג האדם בכל בוקר קדם תפלה. ובפרט בר"ח אלול שאל ידבר שיחה בטילה כלל קודם התפלה רק יחשוב בגדולת הבורא ובכל מדותיו ובזה ממשיך השכינה עליו, עד שיתלהב לבו להשי"ת להתפלל וזה אדקטור לולביך היינו שאתה מקשיר לב שלך להשי"ת, תראה בתחלה להקטיר עליך את השכינה הנק' ספינה לשון ספון מהמגיד ממזעריטש ז"ל וחשוב ע"י מחשבתך ברוממות אל וד"ל: