חידושי מהרי"א/פרשת שופטים
|
< הקודם · הבא > |
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו׳ ושפטו את העם משפט צדק והפרשה שלפניו מסיים איש כמתנת ידו וכו' ונ"ל ההמשך דאיתא בגמ' אין לך מורה הוראה אא"כ הוא משבט יששכר ופריך והא חזינן דאיכא ומשני שאין מכוני' את ההלכה לאמתו וא"כ קשה אמאי אמרה תורה שופטים ושוטרים תתן לך בכל שערך הא אותן שאינם משבט יששכר אינן מכונן את ההלכה לאמתו ונ"ל דאיתא בגמ' כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה להיות כיששכר וא"כ גם אם הוא משבט אחר זוכה להיות כיששכר ויוכל לשפוט צדק אם הוא נותן צדקה או עוסק בתורה וא"ש איש כמתנת ידו ר"ל שתתנו צדקה וממילא שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו׳ ושפטו את העם משפט צדק כלומר אע"פ שהם משבט אחר מ"מ ישפטו צדק.
צדק צדק תרדוף למען תחיה וכו' ונ' דהנה יש ב' מיני בעלי צדקה א' שנותן משום שיש לו לב טוב וב' שנותן צדקה משום שה' צוה ליתן צדקה ובזה יכולין להבחין אם אחד נותן צדקה מצד רחמנות או מצד שה' צוה שאם א' נותן צדקה מחמת שה' צוה אז הוא רודף ודורש אחר האורחים ואם א' נותן צדקה רק מפני רחמנות אז אינה[1] רודף אחר האורחים רק אם מזדמן לו אורח נותן לו משום רחמנות וגם לענין שכר יש ביניהם חילוק שאם אחד נותן צדקה מחמת רחמנות אז השי"ת נותן לו שכרו בעולם הזה מדה כנגד מדה אבל אם הוא נותן צדקה מחמת שה' צוה אז יש לו שכר בעולם הבא שהוא חיי נצחיי וא"ש צדק צדק תרדוף דהיינו על אופן זה תתן צדקה שתרדוף אחר העניים ואז בודאי מחמת שה' צוה אתה נותן צדקה ושכרך תהיה למען תחיה ר"ל עולם נצחיי שהוא עולם הבא.
צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת וכו' ויש לדקדק מה נתינת טעם הוא זה שאם יתן צדקה יחיה ונ"ל דאיתא בגמ' שאל האי מין את ר"ע אם הקב"ה אוהב את העניים למה אינו מפרנסן ולמה אתם נותנין צדקה הא אתם מורדין בזה בהקב"ה משל למלך שכעס על עבדו וכו' ובא אחד והאכילו והשקהו הלא יקצוף עליו המלך אמר לו ר"ע אדרבה משל למלך שכעס על בנו וכו' וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו אם אחד יבוא ויתן לו לאכול הלא יתן לו המלך דורן ודוקא אם אנו נותנין צדקה אז אנו נקראין בנים אבל אם אין אנו נותנין צדקה אז אנו נקראין עבדים ושוב שאל האי מין אלוקיכם כהן הוא והיאך יכול להחיות המתים הלא לכהן אסור לטמא למתים והשיב הלא אנו בניו של הקב"ה וכהן מותר לטמא לבניו וא"כ מוכח מכאן שאם אנו נותנין צדקה וממילא אנו נקראין בנים להקב"ה אז הקב"ה יכול להחיותינו בתחיית המתים וא"ש צדק צדק תרדוף דהיינו שתתן צדקה ואז קרואים אנחנו בנים וממילא למען תחיה שאז שפיר יכול הקב"ה להחיותינו בתחית המתים.
ואתה תבער הדם הנקי מקרבך וכו' וי"ל מהו דהאמר[2] דם הנקי הול"ל דם הזדון ונ"ל דאיתא בגמ' אין משיבין בית דין אא"כ יכולין לטהר שרצים טמאים שבתורה דהיינו אע"פ דכתיב בפירוש בקרא בח' שרצים טמאים הם וטמאים יהיו לכם מ"מ על ידי חריפתם ובקיאתם צריך להם להוכיח שהשרצים האלו טהורים הם מן התורה והקשה בתוס' מה להם בפלפול של הבל הא עכ"פ השרצים טמאים הם מן התורה ובס' בינה לעתים תירץ דודאי צריכין להוכיח ההיפך על אסר מותר ועל מותר אסור דהנה אם א' הרג את הנפש ואמרו כולם חייב הוא אז הוא זכאי דבעינן ושפטו העדה והצילו העדה אע"פ שהוא כנגד הסברא מ"מ הסנהדרים צריכין להיות כ"כ חריפים ובקיאים שגם אם אחד חייב בודאי כגון שראוהו שהרג את הנפש מ"מ צריכין שיזכה אותו אחד מצד הדין ואז יהיה חייב ומיושב קושית התוס' דשפיר יש לנו מהפילפול של הבל. וא"ש ואתה תבער דם הנקי ר"ל גם אם מן הדין יהיה פטור כגון שאין לדרוש זכות עליו מ"מ יהיו חריפים כ"כ שיכולין לחייב אותו.
כי תבוא אל הארץ ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי שום תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא וק' כאן משמע שמצות עשה הוא לתת מלך על העם ושמואל הוכיח את העם על שאמרו נשים עלינו מלך ונ"ל דהנה מפני ב' טעמים צריכין העם למלך א' שיעשה ביניהם שלום אם יהיו מחלוקת ביניהם וב' מפני המלחמה שיעריך אנשי חיל, והנה אם עושין העם מלך עליהם מפני המחלוקת אז חרפה הוא להם וצריכין לבחור להם למלך איש נכרי אשר לא ישא פנים אבל אם עושין עליהם מלך רק מפני המלחמות שיגן על המדינה אז יכולין לבחור את המלך גם מקרב אחיהם והנה הגוים עושין מלך עליהם מפני שיש מחלוקת ביניהם שהמלך יעשה ביניהם שלום ולפי"ז א"ש בימי שמואל אמרו ישראל שיתן להם מלך ככל הגוים דהיינו מפני שיש מחלוקת ביניהם וא"כ חרפה הוא להקב"ה על עמו הקדוש לכן הוכיח שמואל את העם על זה וגם כאן ה"ק כי תבוא אל הארץ ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים דהיינו מפני המחלוקת ע"ז אמר להם הקב"ה מקרב אחיך תשים עליך מלך ר"ל באופן זה תשים עליך מלך שיהיה מקרב אחיך דהיינו שתשים עליך מלך רק מפני המלחמה ולא תוכל לתת עליך איש נכרי כדי שלא יהיה נראה שמפני המחלוקת שמת עליך מלך.