חידושי מהרי"א/פרשת צו
|
< הקודם · הבא > |
בהפטרה כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו וגבור בגבורתו ועשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וכו' כי באלה חפצתי נאום ד'. וי"ל על מה שאמר נאום ד', הא אמר חדא זימנא כה אמר ד'. ונ"ל דהנה הרמב"ם הקשה היאך יכול הקב"ה ליתן שכר או עונש, הא הקב"ה יודע מקודם אם יהיה צדיק או רשע, ועל מה מקבל שכר או עונש. ותירץ דלאדם יש בחירה וכו'. והאלשיך הקדוש תירץ דהקב"ה אינה[1] אומר בפירש דבר זה רק במחשבה יודע וכונת הקדוש ב"ה אינה מכריח את האדם על המעשה רק על המחשבה וא"כ שפיר יכול הקב"ה ליתן לו שכר ועונש על המעשה. וזהו כוונת הגמ' קודם יצירת הוולד מכריזין אם יהיה גבור או חלש וכו' אבל צדיק ורשע לא קאמר, קאמר הוא דלא אבל במחשבה יש. והנה מטעם זה אין יכול הגבור להתהלל בגבורתו כי זה לא בא מאליו אלא השי"ת מכריז עליו שיהיה גבור וא"כ מוכרח הוא שיהיה גבור, וכן גבי חכם, אבל צדיק על צדקתו יכול להתהלל כי זה בא מעצמותו מכח ישרת לבבו. וא"ש כה אמר ד' אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' מטעם הנ"ל כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, ר"ל הצדיק יכול להתהלל תהילה אמיתית, ע"ז אמר מפני מה אין הגבור יכול להתהלל כי באלה חפצתי נאום ד', ר"ל שמוכרח להיות זאת יען שחפץ ד' בזאת בדבורו, וזה שאמר נאום ד', היינו ע"י דברו.
- ↑ אינו.