חידושי מהרי"א/פרשת לך לך
|
< הקודם · הבא > |
לך לך מארצך ופרש"י שאודיע טבעך בעולם, ולקמן כתיב ואברכה ואגדלה שמך והוי[1] ברכה, וע"ז פרש"י נזקק לג' דברים לפי שהדרך ממעט מן הממון ומן השם וכו' ונ"ל מתחלה אמר שאודיע טבעך בעולם משמע שהדרך גורם לשם טוב ולקמן פירש"י ממעט מן השם, ונ' דהנה ב' שמות יש לאדם א' הוא השם הכולל דהיינו אדם וב' הוא שם פרטיות דהיינו דוד או שלמה וכו' והנה השם הכולל הוא כנגד הגוף והשם הפרטיות הוא כנגד הנשמה והטעם משום דכל אדם דומה לחברו בצורה מש"ה הוי השם הכולל כנגד הגוף והשם הפרטיות הוא כנגד הנשמה ובזה לא דומה א' לחברו כיון דהנשמה נתנה בגוף ללמוד תורה וא' משלים הנשמה בתלמוד תורה וא' לא והנה ידוע דאם א' הוא בדרך אינו יכול לעסוק בתורה כמו בביתו וא"כ אין לו שם פרטיות שהוא כנגד הנשמה ועוד ידוע אם א' יושב בביתו אז שאר הבריות אינם יודעים טיבו אבל אם הולך בין שאר האנשים אז יודעים את טיבו וגם זאת אמר הקב"ה לאברהם לך לך מארצך לפי שאודיע טבעך בעולם דהיינו השם הכולל שהוא כנגד הגוף דאם תשב בביתך אז אין יודעים הבריות טבעך ואח"כ אמר לו ואגדלה שמך נזקק לג' דברים לפי שהדרך ממעט את השם ר"ל השם פרטיות כנגד הנשמה כי אז אין יכול ללמוד ודו"ק.
וילך אברהם[2] כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט ואברהם[3] בן חמש ושבעים שנה בצאתם[4] מחרן ולכאורה ק' מאי נפקותא אם הוא היה בן ע"ה שנה או לאו. י"ל דהקב"ה הבטיח את אברהם כל טוב שנא' ואעשך לגוי גדול והוי[1] ברכה והיה לאברהם לשמוח שמחה גדולה על רב הכסף והזהב שהבטיח לו הקב"ה, אבל אברהם לא הלך משום הברכות שהבטיח לו הקב"ה אלא כיון שה' צוה לו[5] אבל לוט הלך כיון שסבר שאברהם הוא זקן וימות מהרה א"כ הוא יורשו והליכתם לא היה שווה אברהם הלך משום מצות השי"ת ולוט הלך בשביל ירושתו, וא"ש וילך אברהם[2] כאשר דבר אליו ה' פי' יען אשר צוה לו וילך אתו לוט ואברהם[3] בן חמש ושבעים שנה פי' לוט הלך עמו לפי שאברהם היה זקן וסבר שהוא יורשו ודוק.
ותאמר שרה[6] אל אברהם[2] בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה והנה י"ל הס' שרה היתה נביאה והיתה יודעת כל חוק ודת תורתינו וא"כ הא היתה יכולה לעשות ערמה שיהיה לה בודאי בנים כמו שמצאנו גבי חנה שאמרה ראוה תראה אם ראה דהיינו שתתן לי בנים מוטב ואם לאו תראה מה אעשה ותתן לי בנים בע"כ אסתר תחת בעלי ואח"כ ישקה אותי במי סוטה והוין לי בנים כדכתיב ונקתה ונזרעה זרע והנה גם שרה היתה יכולה לעשות כן, ונ"ל דלכאורה הסברה היא שאם הסוטה היתה עקרה שתלד אח"כ בנים משום שחשדו אותה בחנם וא"כ הקב"ה עושה נס ומהפך הטבע שלה אמנם הא תינח אם המניעה היתה מחמת האשה אבל אם היתה מחמת האיש אז אינו יוכל להוליד כיון שמחמת האשה אינו מהפך הקב"ה טבע של בעל וא"ש דחנה היתה יודעת שהמניעה היתה מחמתה כיון שאלקנה היו לו בנים מאשה א' א"כ ע"י סתירה יהיו לה בנים אבל שרה לא היתה יודעת מאיזה צד היא המניעה ולא היתה יכולה לעשות ערמה אלא אמרה שיבוא אל שפחתה ואם תלד ממנו תדע שהמניעה היא אצלה ואח"כ תעשה גם היא ערמה, וא"ש בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה, פי' שאז אדע שממני היא המניעה ואז אוכל לעשות ערמה כחנה ודוק.
בהפטרה למה תאמר יעקב תדבר[7] ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלוקי משפטי יעבור וק' למה כתיב מתחלה יעקב ואח"כ ישראל ועוד מתחלה כתיב ה' ואח"כ כתיב ואלוהי, ונ"ל דהנה בי"ח ברכות אמרינן אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב וק' מפני מה אמר אברהם ולא אברם וצ"ל מפני שאמר לו הקב"ה לא[8] יקרא עוד [את] שמך אברם אלא אברהם א"כ ק' אמאי לא אמר ג"כ ישראל ולא יעקב[9] ותי' דהנה התיבות[10] יהוה בגמטרי' כ"ו והמלות אלוקי אברהם וכו' ג"כ בגמטרי' כ"ו[11] כנגד השם וא"כ אי הוי כ' ישראל הוי אות א' מיותר מש"ה כתיב יעקב אבל ק' כיון דכתיב ואלוקי יעקב והאי וי"ו הוא מיותר[12] וא"כ לכתוב ישראל ולא לכתוב וי"ו של ואלוקי, אבל נ"ל דהנה בפ' משפטים כתיב ואלה המשפטים והק' הזוהר למה כתיב ואלה לכתוב אלה ותי' דהאי וי"ו מורה על מקל[13] דהיינו אם יקיים המצות מוטב ואם לאו מלקין אותו עד שיקבל אותם וא"כ י"ל דגם כאן צריך הוא לרמוז שאם לא יקבל עליו אלוהות מלקין אותו וא"ש למה תאמר יעקב דהיינו למה אמר אלוהי יעקב ולא אמר אלקי ישראל ותי' דאם יכתוב הכי יהי' נסתרה דרכי מה' דהיינו לא יהיו אותות השם אבל ק' לא לכתוב הוי"ו של ואלוקי ולכתוב ישראל ע"ז אמר ומאלוקי לכך כתיב בוי"ו משפטי יעבור שאם יעברו משפטי מלקין אותם ודוק.
- ↑ 1.0 1.1 והיה.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 אברם.
- ↑ 3.0 3.1 ואברם.
- ↑ בצאתו.
- ↑ וכ"כ באור החיים (יב ד) לפרש וילך אברם כאשר דבר אליו ה', כי מה שהלך, לא לצד ההבטחות האמורות, אלא לעשות דבר ה', עי' שם.
- ↑ שרי.
- ↑ ותדבר.
- ↑ ולא.
- ↑ עי' ברכות (יג.) דהדר אהדריה קרא.
- ↑ צ"ל תיבת.
- ↑ כוונתו שהן כ"ו אותיות. ועי' עוד מה שכתב בתשובותיו (תשובה י). ועי' כעין זה בספר רזין דאורייתא (דף ו.) בשם הרב הצדיק הגאון הק' ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא זללה"ה בשם כתבי האריז"ל (ומפרש בזה הכתוב (תהילים קכד א) לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, היינו שאם לא היה מספר שם הוי' בהאותיות היו אומרים ישראל אבל ע"י השם הוי' אומרים יעקב).
- ↑ שהיל"ל "אלוקי".
- ↑ שצורת אות ו' כצורת מקל.