חידושי מהרי"א/פרשת וילך
|
< הקודם · הבא > |
וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה וכו' יהושע הוא עובר לפניך והק' רש"י הא כתיב לא כהתה עניו ולא נס ליחו והיאך אמר כאן לא אוכל וכו' ונ"ל ליישב קושיא זו דהנה תמהו כל המפורשים אמאי לא הפציר אהרן בהקב"ה שיבוא לא"י כמו משה ותי' ג' תירוצים א' דמשה היה תרומותו[1] של עולם דקיים שית אלפי שנין ומסכום הזה אם נותן א' מחמשים נמצא שעולה התרומה כמנין ק"כ שנה ומשה חיי נמי ק"כ שנה לכך התפלל שיכנס לארץ שתרומה אינה נוהגת אלא בארץ ואם ימות בח"ל יאמרו העולם שתרומה נוהגת בח"ל וטעם הב' הוא שאהרן היה סבר שיתגלגל בנשמה אחרת שתכנס לא"י אבל משה לא היה יכול לבוא בגלגול כיון שהוא היה גלגול השלישי שכך נוטריקין של משה משה שת הבל ויותר מג' פעמים אין נשמה מגולגלת ולכך הפציר משה שהרי נשמתו בשום ענין לא יוכל לבוא לא"י וטעם הג' הוא שאהרן היה מתנחם שבנו ימלוך תחתיו לכך לא התפלל שיכנס לא"י אבל משה היה יודע שלא ימלוך בנו תחתיו שהרי הקב"ה אמר לו שיהושע ימלוך תחתיו לכך הפציר בהקב"ה שיכנוס לא"י וא"ש וילך משה וידבר דהיינו שאמר למה נדחק הוא לכנוס לא"י יותר מאהרן ואמר בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ר"ל שאני תרומתו של עולם כדפירשתי ועוד לא אוכל עוד לצאת ולבוא דהיינו לצאת מן העולם ולחזור ולבוא בגלגול ועוד ד' אמר אלי יהושע הוא יעבור לפניך ולא ימלוך בני תחתי וא"כ בדין הוא שאני מפציר בהקב"ה לכנוס לא"י יותר מאהרן.
- ↑ תרומתו.