חידושי מהרי"א/פרשת אמור
|
< הקודם · הבא > |
ששת ימים תעשה מלאכה פירש"י מה ענין שבת אצל מועדות ללמוד שכל המחלל מועדות כאילו מחלל כל שבתות כולם וק' מה ראי' היא זה שכל המחלל יו"ט כאלו מחלל שבתות ונ"ל דהנה על שני אופנים יוכל אדם לקיים שבתות האופן הא' הוא מפני שכל השבוע הוא עוסק בפרקמטיא ועובד במלאכתו וכדי שינוחו איבריו יום א' בשבוע ע"כ שומר את השבת שהוא בסוף השבוע ויש ששומרים את השבת יען שצוהו ד' אמנם מנא ידעינן אם אחד שומר את השבת אם שומר אותו משום שצוהו ה' או מטעם שבחר יום א' למנוחתו ונ"ל שאת זה יוכל לידע שאם חל יו"ט באמצע השבוע ושומר את היו"ט א"כ ע"כ מוכח ששומר את השבת יען שצוהו ד' דאי מטעם מנוחתו אמאי שמר גם את היו"ט וא"ש שכל המחלל המועדות וצ"ל שלכך שמר את השבת כדי שינוח א"כ הוה כאלו חלל כל השבתות כולם וכל המקיים את המועדות א"כ מוכח שלכך שומר את השבת יען שצוהו ד' א"כ קיים כל השבתות.
מדרש שור או כשב או עז כי יולד וכי שור יולד והוא עגל יולד אלא מכאן לתחית המתים מן התורה והוא תמוה, ונ"ל דאיתא במפרשים לכך לא כתיב עגל כדי שלא יזכיר הקב"ה מעשה עגל והנה יש ב' טעמים למה לא בא מרע"ה לא"י א' מפני שאמר שמעו נא המורים ב' כדי שיקומו מתי מדבר בזכותו בתחית המתים והנה שני טעמים הללו סותרים זה את זה דלפי טעם הראשון דטעמא משום דאמר שמעו נא המורים מוכח דחטא העגל לאו גדול הוא דא"כ לא היה קצף הקב"ה על מה שאמר משה שמעו נא המורים ולטעם הב' מוכח דחטא העגל גדול היה דאי לאו זכותיה דמשה לא היו קמים בתחית המתים וא"ש שור או כשב או עז כי יולד וכי שור יולד והלא עגל אלא צ"ל תירץ המפורשים שלכך לא כתיב עגל כדי שלא יזכיר להם מעשה העגל וא"כ מוכח שחטא העגל גדול היה וא"כ מת משה במדבר כדי שיקומו מתי מדבר בתחית המתים ושפיר אמר מכאן לתחית המתים מן התורה.
מדרש שור או כשב או עז כי יולד וכי שור יולד והלא עגל יולד ולא אדם יולד אלא מכאן לתחית המתים מן התורה והוא פלא ונראה דהנה האדם יוכל להשיג בסברתו שלעתיד לבוא יחיה ד' המתים דאל"כ יהיה האדם שפל מכל הבריות כי השור מיד שיולד יכול לעמוד בתקפו וגבורתו והאדם כשיולד הוא רק כבשר בעלמא אלא ע"כ מוכח מזה שבזה אנו משונים מכל הבריות שה' יחיה אותנו לאחר מיתה וא"ש שור או כשב או עז כי יולד וכי שור יולד הלא עגל יולד ר"ל מיד כשיולד שור יולד והלא עגל יולד דהיינו מיד כשיולד עגל הוא אבל גבי אדם ולא אדם יולד כלומר כשיולד לא אדם הוא שהרי הוא כבשר בעלמא וא"כ ק' יהיה אדם שפל מכל בריה אלא ודאי מכאן לתחית המתים מן התורה.