חידושי הרי"מ/בבא מציעא/ק/ב

חידושי הרי"מ בבא מציעא ק ב

דף ק' ע"ב

מה שטענו כו'. ועוד הילך פירש"י אף למאן דאמר טענו חטין והודה לו בשעורין חייב והיינו ר"ג. ולכאורה למה שכתבו תוספ' דלר"ג פטור משעורין רק שבועה חייב אם כן למה יהיה חשיב הילך הא לא יתן לו כלום וי"ל דטעם תוספות הוא דהמחילה שעורין הוא אחר כך כשמודה שעורין והוא אינו חוזר ואומר גם שעורין כמו שכתב הרא"ש. ואם כן בשעה שהודה לא מחל זה עדיין וחייב שבועה. ואם כן שפיר הילך הוי בשעת הודאה ולא עדיף משאר מודה הילך כנ"ל:

שם ישבע המוכר לפי שכל הנשבעין כו' לא משלמין. תמוה מאד מה ענינו כאן. וי"ל לענ"ד דסלקא דעתך הא כיון דסבירא ליה כסומכוס דיחלוקו רק דמודה היכא דאיכא שבועה דאורייתא. ולכאורה בשלמא שרוצה חצי וגם שבועה שייך כנ"ל כיון שנשבע אינו ספק. אבל כשאינו רוצה שישבע רק ליטול מחצה לכאורה נגד הסברא בשביל שמודה מקצת ויש עוד רגלים לדבר שחייב לו יותר מכ"ה יגרע כחו שלא יטול מחצה. וצ"ל דמעצמינו אין נותנין בירור זה ע"י שבועה שיצא מכלל ספק וחולקין. אבל כשיש עליו החיוב שבועה חשיב שיתברר הדבר אם לא ישבע ישלם הכל ואם ישבע מסתמא אמת כדבריו ואין חולקין. ובזה שפיר סלקא דעתך דיכול תובע לטעון שיהיה הוא נשבע ויטול מחצה. דבשלמא שאר מ"מ או ע"א אין הרגלים לדבר כל כך להוציא אף בשבועה רק שיוטל על הנתבע בירור דשבועה ולפטור. מה שאין כן בהנ"ל דבלאו חיובו דמ"מ היו חולקין רק הבירור כנ"ל. ויותר כשישבע התובע ויטול מחצה כנ"ל. ושפיר קמשמע לן ישבע מוכר לפי שכל הנשבעין כו' שאין מן התורה שום שבועה ליטול אף דהסברא כנ"ל. ואתי שפיר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף