חידושי הרי"מ/בבא מציעא/קטו/א

חידושי הרי"מ בבא מציעא קטו א

דף קט"ו ע"א

אלמנה כו' תוספות ואם תאמר אמאי לא פריך מינה לשמואל כו' דלא תחבול בבית כו' דבשליח ב"ד ליכא למיגזר מדשרי בעלמא ולא גזרינן כו' ואין סברא כו' משום דאיכא ב' לאוין כו' עיין שם. ותי' דחוק מאד דודאי משמע מתניתין אין ממש קנין לא תחבול כו' דאין איסור כנ"ל:

ונראה ליישב דהא אביי סבר דאי עביד מהני דאי לאו הכי אמאי לקי ורבא סבר דלא מהני ומכל מקום לקי דעבר כו' ופריך ריש תמורה מהשבת העבוט דאמר לא תבא כו' ותנן מחזיר הכר כו' דמהני ומשני דגלי קרא השב כו' דקנאו כנ"ל. ואם כן בלאו זה שוב לרבא כמו לאביי דלקי רק משום דמהני דכך הסברא פשוטה רק רבא סבר דתסברא שיהיה לא מהני וע"כ לקי מכל מקום משום דעבר כו'. מה שאין כן באותו לאו דגלי דמהני גם לרבא לא עבר אלא אם כן מהני. ואם כן בבגד אלמנה להרמב"ם ז"ל דלא איכא ביה עשה דתשיב כו'. אם כן ממילא אי עביד לא מהני ולא קני המשכון כלל ומחויב להחזיר מיד וכיון דלא מהני לא עבר כלל אלאו דלא תבא אל ביתו דזה הלאו רק כשמהני וקנאו כנ"ל. ואינו עובר רק לא תחבול בגד אלמנה דזה הלאו לרבא בכל מקום לא מהני ואף על פי כן אמרה תורה דעבר אמימרא דרחמנא ולקי כן כאן. אם כן שפיר במשנה דאין ממשכנין רק משום לא תחבול כנ"ל:

וא"כ י"ל בשליח ב"ד שייך גם כן גזירה אטו שיכנס לבית רק מכל מקום בעלמא לא גזרינן דאם יכנס לבית גם כן לא עבר כלל דמה שממשכן בבית אינו שליח ב"ד כלל כיון שהוא בלאו והוי רק כשאר תופס לב"ח אף אי נימא דמהני ולא חשיב חב לאחרים מה שחב ללוה במה שאין לו רשות מן התורה מ"מ הוי רק מטעם זכיה לבעל חוב וכיון דאין שליח לדבר עבירה לא מהני בשבילו דמטעם שליחות כנ"ל. ומפורש בש"ס בשלוח הקן כיון דאיכא לאו לזכות בעצמו לא זכי עבורו עיין שם. וכיון שלא יועיל התפיסה לא עבר כלל דמחויב להחזיר מיד וכיון דלא מהני לא עבר כנ"ל. ודוקא במלוה דגלי קרא דמהני וקני ולקי כשנכנס או לא קיים המעשה שייך למגזר גם ניתוח בשוק כו' מה שאין כן שליח ב"ד דכיון דאינו רשאי גם כן בלאו שוב גם אם יעבור לא עבר בלאו ולא שייך למגזר גבי נתוח אטו ביתו. מה שאין כן בגד אלמנה דאמרה תורה דעבר בלאו אף דלא מהני כנ"ל. אם כן גם שליח ב"ד יהיה עובר כשימשכן בבית אף דלא מהני ושייך שפיר הגזירה גם בשליח ב"ד ואסור למשכן גם ניתוח בשוק כנ"ל:

או י"ל דקאי אמלוה גופיה דאף דבעלמא גם ניתוח אסור הוא משום גזירה שלא יכנס לביתו. דשייך גזירה דאם יכנס יהיה מהני דקני משכון כנ"ל. מה שאין כן באלמנה דאדרבא הוי סלקא דעתך דניתוח מותר גם למלוה דליכא למגזר אטו בית דלא יועיל כלל אם יחבול בבית ויהיה חייב להחזיר מיד דלא קני כנ"ל ולמה יעשה כן וקמשמע לן דלא פלוג ושייך מ"מ גזירה כיון דיעבור בלאו כנ"ל. אך עדיין אינו מיושב הא דאמר ר"ש עשירה ממשכנין הא כיון דליכא לאו דבגד אלמנה שוב אסור ניתוח למלוה גזירה דבית משום לא תבא. ודוחק דגם איסור זה אינו לר"ש בעשיר כאן דדריש טעמא דקרא דליתא דלא מצינו. אך לר"ש גם ניתוח בעניה אסור מטעמא דהשבה. שייך שפיר עשירה ממשכנין ניתוח. אך לא יהיה הלשון שוה לר"ש ור"י:

וי"ל עוד למה שכתבו תוספות פסחים כו' דמשהה חמץ כדי לבערו מותר משום דניתק לעשה דתשביתו עיין שם ומה שהקשו מגזל לא קשה דשם יש לימוד חבול ישיב כו' רשע כו'. וכן לא תגנובו על מנת לשלם. מה שאין כן שאר לאו הניתק ואף דעושה מעשה דפודה החמץ וקנאו מכל מקום בעושה לקיים העשה אף להנאתו להסיקו לא עבר עיין שם. ואם כן כיון דלא תבא כו' ניתק לעשה דהשבת עבוט כדאמר פרק ב' דמכות. אם כן במשכנו בביתו על דרך לקיים השבת עבוט לא עבר כלל לשיטת ר"י הנ"ל. ומ"ש בת' ש"א משאר לאו הניתק דאסור אינם קושיות דאונס שגירש אין בידו לקיים וגזל יש לימוד ופיאה יש בל תאחר עיין שם. ובלא זה קאי תוספות רק למאן דאמר בטלו דאין לאו כשאינו מבטל שוב בעושה כדי לקיים אין איסור דלמאן דאמר קיימו אסור שמא לא יקיים וגם הואיל שייך לחומרא ומכל מקום גם בזה מצינו ברגל דכולהו תשלומין לא עבר רק מגונה דמצוה בראשון עיין שם. וכן פסח שני עיין שם. ומכל מקום קרי ליה הזיד ע"ש משום דתליא במעשה מה שאין כן בטלו דכמו שהוא בלי מעשה אין לאו וקיימא לן דלא חיישינן שמא יבקע הנוד וכן לשאר אונס שמא יבטל. ולכך בעושה כדי לקיים י"ל דאין אסור ואף אי נזדמן אחר כך שלא קיים הוי כדבר שאין מתכוין בשעת הלאו כיון שאינו פסיק רישא דיכול לקיים כנ"ל. ואופה מיום טוב לחול דפליגי בהואיל משמע דוקא לחול אבל אופה באמת בשביל אורח שיזדמן לא עבר עיין שם. עוד לעניית דעתי עיקר דהיכא שאין העשה רק אחר הלאו כגזל וכהאי גוונא חשיב רק תיקון מקצת ולא שייך דהעשה מצוה שאינו מצוה ע"כ כיון שבא רק על ידי עבירת הלאו מה שאין כן כשהעשה מצוה בפני עצמו ואף על פי כן הוי ניתק כמו תשביתו דהעשה בפני עצמו בלא הלאו ומכל מקום הוי ניתק ויש איזה לימוד דלא חשיב לאו שקדמו עשה עיין שם בזה שפיר כתב ר"י דפודה כדי לבער אינו עובר שהוא ניתוק ותיקון והוא גם כן לקיים מצוה ולא קשה מכל הנ"ל. וממילא גם בהשבת עבוט כן דגם ברשותו המצוה ומדמרבינן גם שלא ברשות חשיב ניתק כמו שכתבו תוספות מכות ותמורה עיין שם ממילא במשכון כדי לקיים אין איסור כנ"ל. משא"כ בגד אלמנה דלא ניתק להשבה ולכך בשאר חבלה לא גזרו רק במלוה גופיה דשמא יכנס ויקח על מנת שלא לקיים המעשה דעובר. מה שאין כן שליח ב"ד דלא יקח כי אם להשיב לא גזרו ומותר בחוץ אבל בגד אלמנה שייך גם בשליח ב"ד הגזירה ואסור כנ"ל, וגם בעשיר צ"ל דחשיב ניתק דאי לאו הכי הוי לקי גם בעני דהלאו כולל יותר בהעשה כמו בתמורה שכתב הרמב"ן כן. וע"כ דגם בעשיר שיש לו עוד כסות מכל מקום יעני ויאבד כסותו יהיה מצות השבה חשיב ניתק כנ"ל. וממילא שייך על מנת לקיים העשה אם יצטרך לו כנ"ל:

ולר"ש צ"ל דעשירה ממשכנין אף דשייך שמא תעני ושייך טעמא דקרא וצ"ל דלא חיישינן ואם תעני באמת יצטרך להחזיר לגמרי שלא בתורת השבת עבוט ומכל מקום חשיב כדי לקיים שמחזיר לגמרי. ולר"ש מהני טעמא דקרא גם לאסור מן התורה שליח ב"ד בחוץ לעני דשייך משיאה ש"ר כמו דמהני טעמא להתיר מה שלא פי'. ואם כן לר"ש דבעני מן התורה ורק בעשירה לחוד י"ל דלא גזרו בחוץ בשליח ב"ד דאין תועלת דגם בתורת גוביינא יגבה אף דמסדרין כיון דעשירה היא משא"כ לרבנן בעני שייך הגזירה דבגוביינא מסדרין ושייך שיכנס למשכן ושוב לא פלוג וגם בעשירה בחוץ אסרו כנ"ל. וגם אי נימא דלא כתוספות ועובר גם בעל מנת לקיים מכל מקום י"ל כיון דבקיים העשה מתוקן הלאו דלא תבא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף