חידושי הר"ן/עבודה זרה/סב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


חידושי הר"ן TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png סב TriangleArrow-Left.png א

פרק השוכר
דף ס"ב ע"א

אילימא הואיל ויין נסך אסור בהנאה שכרו נמי אסור בהנאה. פי' דכיון דאסור בהנאה אסור ליהנות מכל דבר הבא בגרמתו אע"פ שאינה חלופיו ולא דמים שלו לא מצית אמרת הכי דהרי ערלה וכלאי הכרם דאסירי בהנאה ואפ"ה ממון הבא בגרמתו שלהם מותר כדתנן מכרן וקדש בדמיהן מקודשת לפי שדמים הללו כמתנה הם בידו של זה וכך אמרו בירושלמי במס' קדושין ר' חגי בשם ר' זעירא בשאין דמיהן. כלו' לפיכך מקודשת לפי שאין ממון זה דמים של ערלה וכלאי הכרם שאילו הי' כן אף דמים הללו הם אסורים בהנאה שכיון שערלה וכלאי הכרם אסורין בהנאה אף ליהנות מדמיהן אסור. דמה לי הן מה לי דמיהן הא מ"מ מיניהו מתהני שמכרן בדמים. אלא משו"ה מקודשת לפי שאין ממון זה דמיהן של ערלה וכלאי הכרם שכיון שהן אסורין בהנאה אינן שוין ממון ומעות הללו מתנה הן בידו, ולפיכך מותרין דדוקא בע"ז הוא שחידש הכתוב שאע"פ שאין לה דמים שיהיו חליפי' נתפסין באיסור שלה אבל בשאר אסורי הנאה לא ולפיכך מקודשת אלמא כיון שאין ממון זה דמי איסור הנאה אע"פ שבגרמא שלהן ומחמתן באו לידו מותר. אף שכר פעולה ביין נסך כיון שאינו דמיו אע"פ שבגרמא שלא בא למה נאסר. אלא הואיל ותופס את דמיו בע"ז גזרו בי' רבנן אף על שכר פעולה מפני שנראה כמחליף והרי שביעית וכו'. ומן הירושלמי הזה שכתבנו נראה שאם עבר ומכר איסורי הנאה שדמיהן מותרין אף למוכר עצמו חוץ מע"ז ושביעית. לפי שאינן דמי איסורי הנאה אלא מתנה או גזל בידו. וזה שלא כד' רש"י ז"ל שכ' בפ"ק דחולין גבי חמצן של עוברי עבירה דלמוכר עצמו אסורין ואין מקום להאריך בזה:

שם. נמצא פורע חובו מפירות שביעית והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה. כלומר שגזירת הכ' הוא בפירות שביעית דלאכלה ניתנו ולא לדבר אחר. והיינו דתנן במס' שביעית [פ"ח] אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מפירות שביעית. והא דאמרי' בפ' האיש מקדש (ד' נ"ב) וש"מ המקדש בפירות שביעית מקודשת דיעבד קאמר הא לכתחי' אסור לקדש בהן את האשה כמו שאסור ליקח בהן בהמה עבדים וקרקעות דלאכלה ניתנו ולא לדבר אחר, והיינו ש"מ לומר דאע"ג דאסור מקודשת היא וכך אמרו בירושלמי מה בין הקונה אשה לקונה שפחה וכו':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף