חידושי הר"ן/מגילה/כט/א

חידושי הר"ן מגילה כט א

דף כ"ט ע"א

פיסקא ואין עושין קפנדריא וכו'. גמרא אדמקיפנא הדרי ואיעול בהא. בעוד שאקיף שורות הללו אכנס דרך הבית הזה ואקצר דרכי ממבוי למבוי ובהכנ"ס בהם ולא ידעתי על מה השמיט הרב ז"ל מלכתוב להא דא"ר אבהו עלה אם היה שביל מעיקרו מותר:

והא דא"ר חלבו א"ר הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מצוה לעשות קפנדריא שנאמר ובבוא עם הארץ להתפלל לפני יי. הזכירה במס' ברכות פרק הרואה. מתניתין קורין בפרשת שקלים. באדר כדי שיקריבו בא' בניסן מתרומ' חדשה:

ומפסיקין לשבת אחרת. לעולם אם חל ר"ח אדר בתוך השבת בשבת של אחר ר"ח מפסיקין כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים משום דבעי למקרי תמחה את זכר עמלק סמוך למפלתו של המן שהיה מעמלק:

ושבת שניה של אדר. שחל להיות בשבת א"נ בתוך השבת. שבת שניה. שבת סמוכה לפורים. בג' פרה אדומה. כדי שיטהרו טמיאי מתים עצמן לפני הפסח:

בד' החדש הזה. משום ר"ח ניסן ובגמר' מפרש איזוהי ג' וד' ובתלמוד ירושלמי מפרש בדין הוא שתקדים פרשת החדש לפרשת פרה אדומה שהרי בא' בניסן הוקם המשכן ובשני לו שרף אלעזר את הפרה אלא מתוך טהרתן של ישראל הקדימה הילכך כל כמה דמצינן לסמוך פרשת פרה אדומה לפרשת החדש סמכינן:

בה' חוזרין לכסדרן. לאותו סדר שהיו רגילין קודם לכן פירש ר' ירמיה לקמן לסדר הפטרת אבל פרשת היום אין מפסיקין:

לכל מפסיקין. פרישנא בגמר' שמפסיקין הפטרת היום ומפטירין בענין המאורע:

לראשי חדשי' וכו'. אבל בפ' היום לא לכל מפסיקים אלא פעמים מפסיקין ופעמים אינן מפסיקין פעמים מפסיקין בכל המועדות ופעמים אינן מפסיקים כגון בד' פרשיות וכגון בראשי חדשים בחנוכה ופורים לבני ט"ו שאם חלו בשבת אין מפסיקים פרשת היום. אבל הפטרת היום לעולם מפסיקים ומפטירין בענין המאורע:

בתעניות ובמעמדות. פרשו בגמ' דתעניות ומעמדות שהן בחול ואין בחול הפטרה כדי שנאמר שנפסיק הפטרה ונפטיר בענין המאורע הפסקתן היא הפסקת הפרש' שמניחים פרשת היום וקורין בפרשת התעניות או המעמדות והא כדאיתא והא כדאיתא לכל מפסיקים דרישא קאי בהפסקת ההפטרה כדפרשינן לעיל. ותעניות ו ומעמדות שהן בחול ואין בחול הפטר' הפסקתן היא הפסקת הפרש'.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף