חידושי הגרמ"ש/סוטה/ב/ו
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים חידושי הגרמ"ש
|
אמר ר' ינאי פשיטא שאדם מוחל על קנויו כו' אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה וגירשה והחזירה [ונסתרה], שתת ולא בדקו אותה המים טהורה היא, או מאחר שאין המים בודקין את האשה שהיא אסורה לביתה טמאה היא. ברור אצלי דצריך לומר כך: אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה וגירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה, שתת ולא בדקו אותה המים כו'. פירוש - דהא פשיטא לירושלמי דאדם מוחל על קנויו אף לאחר סתירה וכמו דאיתא בסנהדרין, רק דאם גירושין הוה מחילה קא מבעי ליה, ועל זה אמר אם אמרינן דמאחר שלא בדקוה המים טהורה לבעלה, דהקינוי קמא הא נמחל ע"י הגירושין, או מאחר כו', פירוש דהגירושין לא הוי כמחילה, ואסורה עליו ואין המים בודקין אותה, והיינו שכיון שהחזירה ובא עליה א"כ אסורה עליו מסיבת קנוי הראשון שאין עליו בדיקה ע"י מים המאררים, כיון שבא עליה לאחר סתירה, ותו אין המים בודקין אותה על סתירה שאחר קנוי השני, כיון שתשאר באיסורה לבעלה מן הסתירה שקודם הגירושין, וכמו דמטעם זה אלמנה לכהן גדול אינה שותה, עיין ריש פרק ארוסה בירושלמי (סוטה ד א), ואפשר דקאי בתרי צדדי דגירושין אינה כמחילה, רק דבעי היכי דבא עליה בעלה בדרך דאינה שותה, אם קינא לה ונסתרה אח"כ אם בודקין אותה המים על הסתירה שמן הקנוי שאחרי הביאה, ותו נבדקת גם על הביאה הראשונה מתורת גלגול, וזה רחוק, והעיקר כפירוש קמא וההגה"ה מוכרחת בס"ד ודו"ק: