חזה התנופה/מח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן מח
חכמי אשכנז וצרפת הסכימו שאין לכפות שום אדם לגרש את אשתו בטענת מאיס עלי ולכן אין לשום דיין לכוף לגרש באותה טענה אבל הטוענת שיכופו את בעלה לגרשה מפני שהוא מוכתב למלכות מעירו והוא בורח ממקום למקום להמלט על נפשו מזאת כופין אותו לגרשה וכן בכל אונס שיארע לאדם שאינו יכול להיות עם אשתו בעיר לקיים לה עונתה כופין אותו לגרש וכ"ש אם עדיין היא ארוסה שלא תנשא לו בעל כרחה. אבל אם רשאי להיות בעירו אף אם מוכתב למלכות בעיר אחרת אין כופין אותו להוציא והבת שאינה רוצה להנשא לארוס שלה בסבת איזו טענה שתהיה אין אב הבת חייב ליתן לארוס שום דבר ממה שפסק עמו שהדברים מוכיחים שלא פסק עמו אלא על דעת שתנשא בתו עמו והרי לא נשאתו והיא אינה ברשותו לכופה שתנשא לו. סברא וראיות רבות בתלמוד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |