חות יאיר/קעט
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה: עירון שלח לפרנס הרגיל ונשוא פנים אצלו בע"ש דג גדול קרפון פתוח מופלג בשמנונית ונשאלתי מה שיהא הישראל מותר לאכלו.
והוריתי שידיחנו וישפשף במקום נגיעת הסכין יפה יפה ומותר כדין בשר וגבינה שנגעו זה בזה (ריש סימן צ"א) דבזה אין חילוק היתר ואיסור לבשר וחלב וכבהג"ה סי' ס"ט ס"ח. ומה דק"ל בשוחט בסכין של גוים דיש לקלפו משום דה"ל קצת רותח ע"ש סעי' י' בט"ז (ס"ק ו'). ואע"פ דק"ל חתך קישואין בסכין של בשר בעי גרירא מקום החתך לאכלם בחלב כבסי' צ"ו ס"ה וכ' הר"ן הטעם מפני שע"י שהקשואין לחין א"א להדיח אותם אדרבה ע"י הדחה נסרך בהם יותר לכן בעי גרירה וא"כ ה"נ י"ל בדג הנ"ל מיהא י"ל דשם דבר קל הוא לגרור קצת מבית פסקי שלא מיירי בשנחתכו דק דק דאיך יגרור כל חתיכה קטנה מכל צדדיו ועוד דאם נחתך דק דק אפשר דמותר ע"י החתוכים האחרונים כבהג"ה הסמוכה שם וכן בבהמה שנשחטה בסכין של גוים יש לקלפו כי הוא דבר מועט ונעשה בקל לקלוף קליפה דקה ממקום בית השחיטה כי לרכותה א"א לומר לגררה. וה"ה בדג הנ"ל מאחר שא"א לגררו ללחותו ואם נאמר לקלף מקום החתך יפסד כלו שקליפה הוא גסה קצת כדי שתוכל להינטל כולה כאחת כמ"ש הר"ן ומאחר שא"א לתקנו ה"ל בדיעבד ושרי [עי' בתשובה לפני זו והשמטתה] וכמ"ש התוספות בפרק כל שעה (ל.) גבי הגעלה בד"ה לישהינהו ולמדו הפוסקים מזה דכל דבר שאין לו תיקון דינו כדיעבד (ואע"פ שלדעת הר"ן ע"י הדחה נבלע יותר מ"מ ההוא דסכין של גוים דשחיטה סותר זה. מ"מ אמרתי שישטוף עליו מים ויעבור עליו בכח חודו של סכין וגרירה ממש מבשר הדג לא בעי) ואפי' ידעינן שהסכין ב"י כי אינו פולט בצונן.
ובאו"ה פסק אם חתכו פתיתין של לחם דק דק בסכין של חלב ב"י תוך רוטה בשר או בהיפוך שהרוטב מותר והפתיתין אסורים ויש להקשות עליו אלא שכבר הורה זקן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |