חות יאיר/סא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בחבורה לומדים אצלי ומקשיבים לקולי סעדו יחד י"ב ב"ב בטוב לבם ביין בימי פורים הטילו גורל על כוס כסף גדול מוזהב ונתן כל אחד א' ר"ט וזה מעשה הגורל מביאי' שתי קלפי או שני כלים ומטיים י"ב פתקים כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת ומטילין לקלפי שניה ג"כ י"ב פתקים על אחד מהם כתוב מז"ט וי"א ישארו חלקים ותינוק או תינוקת לוחקת א' מכלי זה וא' מכלי זה ועם מי שיצא מז"ט זכה בכוס. והנה אירע בגורל הנ"ל שיצא מז "ט בהעלאה שניה והיה פלא בעיני הרואים שעלה פתק המז"ט מהר. וא' מהם בדק וראה כי היו רק פתקים חלקים יו"ד והיה ראוי להיות י"א ועל שנים היה כתוב מז"ט וביקש זה שזכה בו לומר אחר שאיך שנעשו שני טעותים אלו בזדון או בשגגה או דרך היתול ושחוק אין בו שום גרעון או יפוי כח לאחד יותר מלחבריו ואם מזלו גרם לו ה"ה אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה.
ואמרתי בפשיטות שבטלה הגורל דק"ל כרב דאמר בטלה המחלוקת בבא להם אח ממה"י בפרק בית כור דף ק"ו ע"ב והוא בטוב ח"מ ובש"ע סי' קע"ה. וחזרו להטיל פתקים חדשים באופן הנ"ל לשני כלים וזכה מהם א' בהעלאה ששית חואחד מן הנשארים בקלפי לפי תומו פתח פתקי' הכרוכים הנשארים ומתוך כך ראה שחסר שם א' מנותני מעו' שלא נזרקו לתוך הקלפי רק י"א פתקי ב"ב. ואמרו בני חבורה לבטל גם פייס זה וזה שזכה טען נגדם דאין טעם לתלונתם לקלקל הגורל אדרבה ע"י גרעון שם א' מהם היו קרובים לשכר וע"ר זה שהיה חסר ביקש הזוכה לפשר וליתן לו ד' ר"ט והיה מרוצה.
ובאמת לפום ריהטא היה הדבר מעויין אצלי בלי הכרעה אבל אחר עיון מעט זמן כמן ימא לטיגנא פסקתי שג"ה בטלה המחלוקת שהרי חזינא גבי שני אחין שחלקו ואח"כ בא להם אח ממה"י שאפי' היו לבם ג' שדות שוות בערך ונטל אחד מהם שדה ומחצ' ואחר שבא להם אח ניסו וכתבו ג' פתקים ורשמו עליהם ג' שדות ולקח האח הנכרי פתק אחד ועלה בידו שדה שחלקו ונתרצה אח השלישי בו מ"מ יכול כל אחד משני האחים לבטל גורל הראשון לגמרי והם דברי ר"י בתוס' שם (עם כי לא ידעי פירש מלת מקמצין לדעת ר"י) וכ"פ בש"ע שם אע"פ שאין טעם ושום סברא ומקום לערער שום אחד מהם מצד השכל מ"מ גורל הנעשה שלא כהוגן בטל מכ"ש אם הטעות במעשה הגורל בעצמו. כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם לא מצד הודאתו ונאמר בחיק יוטל הגורל ומ' כל משפטו ואפי' בא"ה היה מקובל זה כמו גבי יונה והמן הרשע לפשטיה דקרא.
מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כמ"ש הבה תמים מש"כ אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת הן שהקלקול ע"י תחבולת אנוש או בשגגה עכ"פ הגורל מקולקל ומצי כל חד למימר אלו נעש' הגורל כהוגן היה קיימא לי שעתי ע"פ מזלי או ע"פ תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר ממ"ש בש"ס דב"מ דק"ו ע"א דמצי מחכיר למימר הוי מתקיים בי ותגזור אומר ויקם לך וכמ"ש אתה תומיך גורלי ואע"פ שמתוס' שם סוף העמוד יש קצת סתירה לזה דלא אמרינן כך על תפילה כללית מ"מ גורל שאני דבלה"נ מסוגל להשגחה אם נעשה כהוגן וגדולה מזה נ"ל אם הערים אדם והטיל ב' פתקים ששמו כתוב עליו לקלפי וזכה אחד בפתק מז"ט וגילה זה החוטא אח"כ ובדקו ומצאו כך. מ"מ יכולי' האחרים לבטל הגורל ואפי' הוא עצמו והנלפענ"ד כתבתי:
נאם יאיר חיים בכרך.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |