חובות הלבבות/שער הפרישות/ג
|
< הקודם · הבא > |
אבל לכמה כתות נחלקים הפרושים בפרישות, אומר בתשובת השאלה הזאת, כי הפרישות מן העולם תהיה לאחת משתי עילות כמו שהקדמנו, והם התורה והעולם, והפורשים מחמת מסורת התורה, שהם אנשי הפרישות האמתי, הם שלש כתות, אחת מהם, אנשים שהלכו בגדר הפרישות העליון להדמות כאישים הרוחניים ויעזבו כל מה שיטרידם מן האלהים, וברחו מן הישוב אל המדבריות והישימון וההרים הגבוהים, מקום שאין צוות ולא חברה, אוכלים מה שהם מוצאים מעשב הארץ ועלי האילנים ולובשים הבלויים והצמר, ויחסו בסלעים, טרדם מורא הבורא ממורא הברואים ושעשעה אותם אהבת הבורא מחשב באהבת בני אדם, והספיק להם מה שיש להם אצל האלהים ולא שייחלו על מה שיש בידי אדם, והכת הזאת רחוקה מכל הכתות מגדר הדרך השוה התוריה, מפני שהם עוזבים ענין עולמם לגמרי, ואין בדין התורה לעזוב ישוב העולם לגמרי, כמו שהקדמנו במה שאמר הכתוב (ישעיה מה יח) לא תהו בראה לשבת יצרה, והכת השניה, אנשים שהלכו בדרך הגדר הבינוני שבפרישות, ומאסו מותרי העולם לגמרי וסבלו לחסם תאותם מהם, והמותרים על שני פנים, אחד מהם, מותרים שהם חוץ לאדם ונפרדים ממנו כקנינים הגופיים והמאכל והמשתה והמלבוש והמשכן, והשני, מותרים דבקים לאדם אין נפרדות ממנו סיבותם, כדבור והשחוק והמרגוע והמנוחה, והבט אל המותרים והאזן אליהם והעבר על הרעיונים מה שאין צריך, ופסקה הכת הזאת ממנה כל קרואי המותרים ולא ראו לצאת מהישוב להספיק לגופם מזונותם כמו שהם חייבים בו, והמירו המדבריות וההרים בבדידות בבתיהם והיחידות במשכניהם, והשיגו שני הענינים והגיעו אל שני החלקים, והם יותר קרובים אל הדרך השוה והתוריה ממי שהקדמנו זכרו, והכת השלישית, אנשים שהלכו בדרך הגדר השפל שבפרישות, והוא שפרשו מן העולם בלבותם ובמצפונם, והשתתפו עם אנשי העולם בנראה מגופיהם בישוב העולם, כחרישה וזריעה, והתעסקו בגופיהם בעבודת הבורא יתברך, עמדו על צורת נסיון האדם בעוה"ז ומאסרו בו, וגרותו והגזרתו מעולם הרוחות אליו, ונפשותם מואסות בעולם ובהונו ונכספות לעוה"ב, מצפים אל המות והם נזהרים ממנו, הכינו צידתם לעת נסיעתם, וחשבו במה שמגיעם אל בית מרגועם קודם העתקתם, ולא לקחו מהעולם אלא פחות ממזונותם, ולא הניחו ממנו מה שהוא טוב להם באחריתם, כפי יכלתם, אלא לקחו ממנו צידה ונשאוהו, והכת הזאת קרובה אל הדרך השוה הישרה התוריה יותר ממה שזכרנו קודם.
אך הפורשים למשך תועלת העולם ופרישותם באברים ולא במצפונים ובלבבות, הם שלש כתות, אחת מהם, אנשים חסמו תאות נפשותם מהשיג קצת התענוגים, כדי שיצא להם שם בפרישות וישבחו אותם באמונה ובחסד, להיות זה סבה חזקה להגיע אל תכלית תאותם, והם מחניפים באמונה ובפרישות, בעבור שיבטחו בני אדם בהם ויפקידו אצלם ממונם ויגלו להם סודותם ויוכלו להזיקם, והם הכת הרעה שבכל כתות בני אדם, ויותר רחוקה מן האמת ומגונה מכולם, ובכמוהם אמר הכתוב (ירמיה ט ז) חץ שחוט לשונם וגו', והכת השנית, אנשים שמצאה ידם מעט מהון העולם, וכאשר ראו מהירות אבדת הממונות והתהפכות הענינים עם מעוט בטחונם באלהים, הצרו על נפשותם במזונותיהם וחסמו תאותם, וטענו כי הפרישות נשאתם על זה, ועם העיון האמתי לא נשאם על זה, אלא רוב אהבתם בעולם וחריצותם להרבות מהונו ואבלם על ריש נפשותם ומעוט הסתפקותם במה שהגיע אליהם ממנו, ובכמוהם אמר החכם (קהלת ו ב) איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד וגו', והכת השלישית, אנשים קצרה ידם מקנות ממון ולא הגיעו מהון העולם אל מה שיזונם, אלא על הצר שבענינים, וראו שיתכבדו ויסתפקו במה שנזדמן להם מן המזון, ולא יעמדו מעמד השאלה וזלות הבקשה מבני אדם, וחסמו תאותם בהתמדת הרעב והסתתר במעט מלבוש להשמר מפניהם, ושלא יתבזו בשאלם מזולתם ויהיו לחרפה בעולם, ותלו כל זה בפרישות מן העולם, וכאשר תרצה לעמד על אמיתת מי שיטען מן הפרישות, אם הוא לתקנת תורתם או לתקנת עולמם, בחנם בתנאים אשר בהם תשלם הפרישות אשר אני עתיד לזכרם, ותעמד על ברור מצפונם מכזבם בפרישות בעזרת השם יתברך.