חובות הלבבות/שער הבטחון/ז
|
< הקודם · הבא > |
וכיון שהשלמנו בשער הזה מה שהיה ראוי לו מן הדברים כפי השגתנו, ראוי לנו עתה לבאר מפסידי הבטחון באלהים, ואומר, כי מפסידי שלשת השערים הקודמים בספר הזה כולם מפסידים הבטחון, ומפסידיו עוד, הסיכלות בענין הבורא ובמידותיו הטובות, כי מי שאינו מבין רחמי הבורא על ברואיו והגנתו עליהם והשגחתו ומשלו בהם ושהם קשורים באסוריו, לא ינוח לבו ולא יסמוך עליו, ומהם סיכלותו במצות הבורא יתברך, ר"ל תורתו, אשר הזהיר בה לסמוך עליו ולבטח בו, כמו שנאמר (מלאכי ג י) ובחנוני נא בזאת, ואמר (ישעיה כו ה) בטחו בה' עדי עד, ומהם נטותו אל הסיבות הקרובות אשר הוא רואה אותן, ולא ידע, כי העילות, כל אשר תקרבנה מהמעולל, תמעט יכלתם להועיל למעולל ולהזיקו, וכל אשר תרחקנה, יהיה כח יכלתם להועילו ולהזיקו יותר חזק ונראה, כמו המלך, כשהוא רוצה לענות אחד מעבדיו, מצוה משנהו לעשות, והמשנה מצוה השר, והשר מצוה השוטר, והשוטר מצוה לסרדיוט, והסרדיוט מצוה הנוגשים, והנוגשים מקיימים המעשה בכלים מוכנים לו, ואשר יכלתו מעוטה מכולם להקל מצערו ולהוסיף עליו הם הכלים, מפני שאין להם חפץ, והנוגשים יותר יכולים מהכלים, וכן הסרדיוט יותר מהנוגשים והשוטר יותר מן הסרדיוט והשר יותר מן השוטר והמשנה יותר מהשר, והמלך יותר מכולם, מפני שאם ירצה ימחל לו, וכבר נראה לך, כי חלישות העילות וחזקתם להועיל למעולל תהיינה כפי קרבתם ורחקם ממנו, והבורא יתעלה, אשר הוא תכלית העילות ברוחק מן המעוללים, ראוי לבטוח בו ולסמוך עליו לחוזק יכלתו על תועלתם ונזקם, כאשר קדמנו מן הדברים, וכללו של דבר בענין הבטחון, כי יתרון הבטחון מהבוטחים באלהים, כפי יתרון ידיעתם אותו ואמונתם בהגנתו עליהם ורוב השגחתו על טובתם.
והנה הילד בתחלת ענינו בוטח על שדי אמו, כמ"ש (תהלים כב י) מבטיחי על שדי אמי, וכאשר תחזק הכרתו משיב בטחונו על אמו לרוב השגחתה עליו, כמו שנאמר (שם קלא ב) אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו וגו', וכשתחזק הכרתו עוד, ורואה כי הנהגת אמו אל אביו, משיב בטחונו אליו למעלת הגנתו עליו, וכאשר יחזק גופו ותתכן לו תחבולה במחיתו במלאכה או סחורה והדומה להם, משיב בטחונו אל כוחו ותחבולתו, מפני סיכלותו בכל אשר קדם בטובת הנהגת האלהים, ואמרו על אחד מן החסידים, שהיה לו שכן סופר מהיר, והיה מתפרנס משכר סיפרותו. א"ל יום אחד היאך ענינך, א"ל בטוב בעוד ידי שלמה, ולערב היום ההוא נגדעה ידו, ולא כתב בה שאר ימיו, והיה זה ענשו מהאל יתברך על אשר בטח על ידו, ואם יתכן לו טרפו ע"י זולתו מן הבריות, ישיב בטחונו אליהם ותנוח נפשו עליהם, וכשתחזק הכרתו, ויראה חסרונם וצרכם אל הבורא יתברך, ישיב בטחונו אליו ויסמוך עליו בענינים שאין לו יכולת בהם ולא יוכל להמלט מהמסר בם אל גזרת הבורא, כמו ירידת הגשמים על הזריעה והליכת הים והליכת המדברות מאין מים, ובבא שטף ובנפל הדבר בחיים, והדומה לזה מן הענינים אשר אין בהם לאדם שום תחבולה בשום פנים, כמו שנאמר (ירמיה ב כז) ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו, ואם תחזק הכרתו באלהים עוד, יבטח בו ג"כ במה שיתכן לו בו קצת תחבולה, כמו הבאת הטרף בסיבות המסוכנות והמלאכות המיגעות את הגופים, ויניחם לבטחונו באלהים שיטריפהו במה שיהיה קל להתעסק בו יותר מהם. ואם תחזק הכרתו באלהים יותר, ישיב בטחונו אליו בכל הסיבות, הקשה מהם והקלה, ויכוין בהתעסקו בהם לעבודת האלהים ולשמור מצוותיו, וכאשר תחזק הכרתו יותר מזה בחמלת הבורא על ברואיו, ירצה במה שיהיה מגזרת האלהים לו בלבו ובלשונו ובנראהו ובנסתרו, וישמח בכל אשר עשה לו האלהים ממות וחיים וריש ועושר וחולי, לא יכסוף לזולת מה שבחר לו האלהים ולא ירצה אלא מה שרצה לו, ונמסר אל האלהים, ומשליך נפשו וגופו אל דינו, ולא יגביר ענין ולא יבחר זולת מה שהוא בו מעניני עולמו, כמו שאמר אחד מן הבוטחים, לא השכמתי מעולם בענין והתאויתי לזולתו, וכאשר תחזק הכרתו באלהים יותר מזה, וידע הענין המכוון אליו בבריאתו ויציאתו אל העולם הזה הכלה, ויכיר מעלת העולם האחר הקיים, ימאס בעוה"ז ובסיבותיו, וימסר במחשבתו ובנפשו וגופו אל האלהים ית', וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו, ואם יהיה במקהלות, לא יתאוה כי אם לרצונו, ולא יכסף כי אם לפגיעתו, ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא, וזאת העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים וחסידים וסגולת האלהים הזכים, והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה כו ח) אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר (תהלים מב ג) צמאה נפשי לאלהים לאל חי.
אלה עשר מדרגות הבטחון אשר לא ימלט בוטח מאחת מהנה, ומצאנו ענין הבטחון בלשון הקודש מליצים בעדו בעשר מילות כנגד עשר מדרגות האלה, והם, מבטח, ומשען, ותקוה, ומחסה, ותוחלת, וחיכוי, וסמיכה, ושבר, ומסעד, וכסל, האלהים ישימנו מן הבוטחים עליו, הנמסרים לדינו בנראה ובנסתר ברחמיו, אמן.