חובות הלבבות/שער הבטחון/ב
|
< הקודם · הבא > |
אך הסיבות אשר בהן יתכן הבטחון מהבוטח על הברואים הן שבע, אחת מהן הרחמים והחמלה והאהבה, כי האדם כשהוא יודע בחברו שהוא מרחם וחומל עליו, יבטח בו ותנוח נפשו עליו בכל מה שיטריחהו מעניניו, והשנית, שיהיה יודע בו עם אהבתו, שאיננו מתעלם ממנו ולא מתעצל בחפצו, אבל הוא יודע בו שהוא משתדל ומסכים לעשותו, כי אם לא יתברר לו ממנו כל זה לא יהיה בטחונו עליו שלם, מפני שהוא יודע התעלמותו ורפיונו בחפצו, וכאשר יתקבצו לבוטח ממי שבטח בו שתי מדות אלה, גודל רחמנותו עליו ורוב השגחתו על עניניו, יבטח בו מבלי ספק, והשלישית, שיהיה חזק לא ינוצח באשר הוא חפץ, ולא ימנעהו מובע מעשות בקשת הבוטח, כי אם יהיה חלש, לא ישלם הבטחון עליו אע"פ שנתברר שהוא מרחם ומשגיח, מפני המנע דברים ממנו ברוב הענינים, וכאשר יתקבצו בו שלש המדות האלה יהיה הבטחון עליו יותר ראוי, והרביעית, שיהיה יודע באופני תועלת הבוטח עליו ולא יעלם ממנו מה שהוא טוב לו בנסתר ובנראה, ומה שייטב בו ענינו, כי אם לא ידע כל זה, לא תנוח נפש הבוטח עליו, וכאשר יתקבצו לו בו דעתו בתועלותיו ויכלתו בהם ורוב השגחתו עליהם וחמלתו עליו, יחזק בטחונו בו מבלי ספק, והחמישית, שיהיה מתיחד בהנהגת הבוטח עליו מתחילת הוייתו וגדולתו וינקותו ונערותו ובחרותו וישישותו וזקנתו עד תכלית ענינו, וכשיתברר כל זה ממנו לבוטח, יתחייב שתנוח נפשו עליו, וישען עליו בעבור מה שקדם לו עליו מן הטובות העודפות והתועליות המתמידות, ויהיה זה מחייב חזקת בטחונו בו, והששית, שיהיה ענין הבוטח כולו מסור בידו, ולא יוכל אדם להזיקו ולהועילו ולא להטיב אליו ולא לדחות נזק מעליו זולתו, כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו, וכשיהיה הבוטח ברשות מי שבטח עליו על הענין הזה, יהיה יותר ראוי לבטוח עליו, והשביעית, שיהיה מי שבטח עליו בתכלית הנדיבות והחסד למי שראוי לו ולמי שאינו ראוי לו, ותהיה נדיבותו מתמדת וחסדו נמשך, לא יכרת ולא יפסק, ומי שנקבצו בו כל המדות האלה עם כל מה שהזכרנו קודם לזה, נשלמו תנאי הבטחון בו והתחייב היודע זה ממנו לבטוח בו, ושתנוח נפשו עליו בגלויו ובנסתרו, בלבו ובאבריו, ולהמסר אליו ולרצות בגזרותיו ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו.
וכאשר נחקר על אלה השבעה תנאים לא נמצאם כלל בברואים, ונמצאם כולם בבורא יתעלה, שהוא מרחם על בריותיו, כמו שכתוב (תהלים קג ח) רחום וחנון ה' וגו', ואמר (יונה ד יא) ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה וגו', ושאינו מתעלם, כמו שכתוב (תהלים קכא ד) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ושהוא חכם ולא ינוצח, כמו שכתוב (איוב ט ד) חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם, ואמר (דברי הימים-א כט י) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו', וכתיב (צפניה ג יז) ה' אלהיך בקרבך גבור יושיע, ושהוא מתיחד בהנהגת האדם מתחלת ענינו והתחלת גדולתו, כמו שנאמר (דברים לב ו) הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך, ואמר (תהלים עא ו) עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי, ואמר (איוב י י) הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני, ושאר הענין, ושתועלתו והזיקו אינם ברשות אדם כי אם ביד הבורא יתעלה לבדו, כמו שנאמר (איכה ג כז-כח) מי זה אמר ותהי ה' לא צוה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, ואמר (ישעיה מ ז) יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם, ואמר (שם) אכן חציר העם, וכבר התברר הענין הזה במאמר השלישי מן הספר הזה במה שיש בו די, ושנדיבתו כוללת וחסדו סובב, כמו שנאמר (תהלים קמה ט) טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ואמר (שם קלו כה) נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו, ואמר (שם קמה טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, והשכל גוזר בהקבץ אלה השבעה ענינים בבורא יתעלה מבלתי הנבראים, לכן הבאתי אלו הפסוקים מן הכתוב לזכרון בלבד, וכאשר יתברר זה לאדם ותתחזק הכרתו באמיתת חסד הבורא, יבטח בו וימסר אליו ויניח הנהגתו עליו, ולא יחשדהו בדינו ולא יתקצף על בחירתו לו, כמו שאמר דוד עליו השלום (שם קטז יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ואמר (שם פסוק ג-ד) צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא.