חובות הלבבות/שער הבחינה/א
|
|
אמר המחבר: אך מהות הבחינה היא התבונן בסימני חכמת הבורא בברואים ושערם בנפש כפי כח הכרת המבחין, כי החכמה-ואם סימניה נחלקים בברואים-היא ביסודה ועיקרה אחת, כשמש אשר היא אחת בעיקרה ובעצמה ומתחלקות מראות ניצוציה בשמשות הנעשות מן הזכוכית הלבן והשחור והאדום והירוק, ומשתנה אורה כפי השתנות צבעי הזכוכית, וכמים שמשקין מהם הפרדס שפרחיו שונים זה מזה במראה שהם נראים עליהם במראיהם, על כן התבונן בבריאות הבורא מקטנם ועד גדולם והתישב בנעלם ממך, מהם תמצאם כאשר ספרתי לך בעז"ה, ומפני שהם מתחלקים בברואים התחייבנו להתבונן ולחשוב בהם עד שיתיישב ענינם בנפשותינו וינוח ברעיונינו, ואילו היו סימניה על דרך אחת בברואים כולם לא היה ענינה מסתפק על אחד מהם, והיה המשכיל והכסיל שוה בהכרתה, והעילה בזה שהדבר שהוא עושה מעשה אחד תדיר מורה שמעשהו אינו לרצונו אך הוא עושה בטבעו שהוטבע עליו בלבד ויש לו מכריח שמכריחו על המעשה ההוא ואין לו יכולת לשנות ממנו, כאש אשר כחה השרפה בלבד, וכמים אשר הם מקררים בטבעם בלבד, ואשר הוא עושה כחפצו יראו ממנו מעשים משתנים בעתים משונים, ומפני שהבורא יתברך חפץ במעשהו ואיננו מוכרח ולא צריך ולא מוטבע עשה הדברים משתנים זה מזה כפי שמחייבת חכמתו בכל עת כדי שיורה השתנותם על אחדותו ועל חפצו בפעלו, כמו שכתוב (תהלים קלה ו) כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, והאלהים יודע אם בעבורה לא היו כל הבריות בדמות אחת ותמונה אחת, והדין נותן בעבור זה השתנות סימני החכמה בברואים, וחכמתו יתברך נעלה מהשיג, אך זכרנו אחד מהרבה פנים שלא הגענו אליהם, ולו יתעלה החכמה המגעת ואין אלוה מבלעדיו.