זוהר/א/א/ב
|
< הקודם · הבא > |
הכא נעשה אדם. וכתיב התם נעשה ונשמע. בארצנו דא יום שבת דאיהו דוגמת ארץ החיים (שהוא עולם הבא. עולם הנשמות עולם הנחמות) (נ"א ד"א) הנצנים אלין אינון אבהן דעאלו במחשבה ועאלו בעלמא דאתי ואתגניזו תמן. ומתמן נפקו בגניזו, ואטמירו גו (נ"א בהו) נביאי קשוט אתיליד יוסף ואטמרו ביה עאל יוסף בארעא קדישא ונציב לון תמן וכדין נראו בארץ ואתגלו תמן. ואימתי אתחזון. בשעתא דאתגלי קשת בעלמא דהא בשעתא דקשת אתחזי כדין אתגליין אינון ובההיא שעתא עת הזמיר הגיע עדן לקצץ חייבין מעלמא. אמאי אשתזיבו. בגין דהנצנים נראו בארץ ואלמלא דנראו לא אשתארון בעלמא ועלמא לא אתקיים. ומאן מקיים עלמא וגרים לאבהן דאתגליין. קל ינוקי דלעאן באורייתא ובגין אינון רביין דעלמא עלמא אשתזיב. לקבליהון (שיר א) תורי זהב נעשה לך אלין אינון ינוקי רביין עולמין דכתיב (שמות כה) ועשית שנים כרובים זהב:
בראשית ר' אלעזר פתח (ישעיה מ) שאו (ד' ל' א') מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. שאו מרום עיניכם לאן אתר. לאתר דכל עיינין תליאן ליה. ומאן איהו פתח עינים. ותמן תנדעון דהאי סתים עתיקא דקיימא לשאלה. ברא אלה. ומאן איהו. מ"י. ההוא (שמות ק"מ א') דאקרי מקצה השמים לעילא. דכלא קיימא ברשותיה. ועל דקיימא לשאלה ואיהו בארח סתים ולא אתגליא אקרי מ"י דהא לעילא לית תמן שאלה. והאי קצה השמים אקרי מ"י. ואית אחרא לתתא ואקרי מ"ה. מה בין האי להאי אלא קדמאה סתימאה דאקרי מ"י קיימא (תרומה קל"ח א' ויקהל רי"א בהעלותך קמ"ח ב' ולהלן ט' א' י"ו קס"ז א' שמות קנ"ז א') לשאלה כיון דשאל בר נש ומפשפש לאסתכלא ולמנדע מדרגא לדרגא עד סוף כל דרגין כיון דמטי תמן. מ"ה. מה ידעת מה אסתכלתא מה פשפשתא הא כלא סתים כדקדמיתא. ועל רזא דנא כתיב (איכה ב) מה אעידך מה אדמה לך. כד אתחריב בי מקדשא נפיק קלא ואמר מה אעידך (נ"א ומה אדמה לך בההוא מ"ה אעידך) בכל יומא ויומא אסהידת בך מיומין קדמאין דכתיב (דברים ל) העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. ומה אדמה לך בההוא גוונא ממש עטרית לך בעטרין קדישין עבדית לך שלטנו על עלמא דכתיב (איכה ב) הזאת" העיר" שיאמרו" כלילת" יפי" וגו' קרינא לך (תהלים קכ"ב) ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה. (איכה ב) מה אשוה לך כגוונא דאנת יתבה הכי הוא כביכול לעילא. כגוונא דלא עאלין השתא בך עמא קדישא בסדרין קדישין הכי אומינא לך דלא איעול אנא לעילא עד דיעלון בך אכלוסך לתתא ודא איהו נחמה דילך הואיל דדרגא דא אשוה לך בכלא. והשתא דאנת הכא גדול כים שברך. ואי תימא דלית לך קיימא ואסוותא. מ"י (שמות רל"ז ב') ירפא לך ודאי ההוא דרגא סתימאה עלאה דכלא קיימא ביה ירפא לך ויוקים לך. מ"י קצה השמים לעילא מ"ה ועד קצה השמים לתתא (קצה השמים לתתא) ודא ירית יעקב דאיהו מבריח מן הקצה אל הקצה מן הקצה קדמאה דאיהו מ"י אל הקצה בתראה דאיהו מ"ה בגין דקאים באמצעיתא. ועל דא מי ברא אלה. אמר ר"ש אלעזר בני פסוק מילך ויתגלי סתימא דרזא עלאה דבני עלמא לא ידעין. שתיק רבי אלעזר. בכה רבי שמעון וקאים רגעא (נ"א שעתא) חדא. א"ר שמעון אלעזר מאי אלה. אי תימא כוכביא ומזלי הא אתחזאן תמן תדיר. ובמ"ה אתבריאו כד"א (תהלים לג) בדבר יי' שמים נעשו. אי על מלין סתימין לא לכתוב אלה דהא אתגלייא איהו. אלא רזא דא לא אתגליא בר יומא חד דהוינא על כיף ימא ואתא אליה"ו ואמר לי ר' ידעת מה הוא מי ברא אלה. אמינא ליה אלין שמיא וחיליהון עובדא דקב"ה דאית ליה לבר נש לאסתכלא בהו ולברכא ליה דכתיב (שם ח) כי אראה שמיך מעשה