הרי בשמים/ב/רט
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ב' ח' מנ"א שנת תרח"ם לפ"ק סטרי.
- בין המצרים. שלום ישאו הרים לכבוד בש"ב ידידי הרב החריף ובקי ירו"ש בנש"ק מוה' יעקב יצחק לאנדמאן נ"י אבד"ק יאבלאנוב יצ"ו.
מכתבך הגיעני והנני להשיב לך על אתר כמבוקשך עד"ש בעוף קשור ברגליו שהובל מכפר לעיר ובדרך נפל מהעגלה על מקום אבנים גדולים והוכה ופצוע וקלחו ממנו דמים רבים כ"כ עד שגם בעת שהובא לפניך לשאול עליו שהי' זמן ארוך הי' עדיין זבים ממנו דמים רבים ובני מעיו יצאו לחוץ והורית לאסור העוף מלשוחטו וקם מורה א' והתירו ובדקו אחר השחיטה באברים הפנימיים ואכלוהו:
הנה קיי"ל בש"ע סי' נ"ח דעוף שנחבט על דבר קשה חוששין לו ומבואר בש"ך שם סק"ד בהא דכ' ברמ"א שם דאם הוכתה באבן במקום א' דא"צ בדיקה רק נגד המקום שהוכתה שם וכ' דאם הוכה עוף נגד הריאה צריך בדיקת הריאה ולדידן שא"א בקיאין בבדיקה טריפה ובפמ"ג ביאר הדברים דאף דבאבר א' אנו בקיאין בבדיקה מ"מ כיון דצריך בדיקה משום שינוי מראה והפסד צורה ובזה א"א בקיאין אף באבר א' וכיון שהעוף הזה הוכתה באבנים כ"כ עד שקלחו ממנו דמים רבים וא"י כנגד איזה אבר בודאי טריפה משום שא"א בקיאין בבדיקה ובפרט דאיכא ג"כ הריעותא שיצאו הדקין לחוץ והרי בפמ"ג סי' מ"ו בשפ"ד סק"ט ובבה"ט שם מובא בשם רש"ל דטריפה כשיצאו המעים דרך פי הטבעת דא"א שיוחזרו למקומן כסדרן דרך נקב צר ומשמע שם דטריפה אפי' בלא הוחזרו ולא נתהפכו וטעמו של דבר נראה דהרי אם נשארים בחוץ ודאי סופן לנקוב ע"י שישלוט בהם תבערה הנקרא בראנד ובטריפות הלא אנו דנין ע"ש סופו עתוס' חולין נ"ו סע"ב וא"כ כיון דבשלא יוחזרו הא ודאי סופן לטרוף דבשלמא אם יצאו דרך הכרס כיון דאפשר להחזירן כסדרן שלא יתהפכו הוי סמיא בידן כהך דא' חולין נ"ד. אי בדרו לה סמא חיי משא"כ ביצאו דרך פי הטבעת שהוא מקום צר הא א"א להחזירן שלא יתהפכו ורבים מהאחרונים סוברים דגם בהוחזרו ממילא טריפה דלא כהפר"ת שם א"כ לא סמיא בידן וכיון דסופו לטרוף כטרוף דמי ואף דבאו"ה כלל נ' אות כ"ה כ' דל"א סופו לטרוף כטרוף דמי אלא כשהתחיל בה ריעותא וחולשא ע"ש מ"מ הרי גוף יציאת המעים הוי' חולשא וחולי כמ"ש בתוס' מנחות ע'. ד"ה ביצי נבילת עוף טהור כו' שדרך העוף סמוך למיתתו חולה ויוצאין מעיו לחוץ ע"ש ולכך שפיר טריפה כשיצאו דרך פי הטבעת ולא הוחזרו ונשחט כך משום שדנין ע"ש סופו וכן מובא בס' זכור לאברהם רסי' מ"ו מעשה רב בתרנגולת שיצאו מעיה ושחטוה קודם שחזרו והטריפה ע"ש ואפי' ביצאו דרך הכרס מסתפק בתבו"ש שם סק"ה דאפשר שנשתנו משהו מבסיסן וטריפה נהי דמסיק שם לדינא להכשיר מ"מ בנ"ד שהי' ע"י חבט על אבנים גדולות בודאי אין להקל דאפשר שע"י החבט נתהפכו המעים במשהו וע' בס' לחם משנה על משניות שהחמיר בכל ענין בשחטו כך ולא החזירן ותמה אני על המורה הזה איך הגיס לבו בהוראה זו ומקלו יגיד לו להתיר מה שאסר חכם העיר כדת וכהלכה וכפי הנראה לא השגיח גם על הפירכוס לאח"ש שהרי עכ"פ. הוי' על העוף הזה דין מסוכנת ולרוב הנחוצה דברי מעטים ידידך דור"ש באהבה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |